מאגר סיפורי מורשת

אני רוצה למקד את הסיפורי האישי ביישוב בו נולדתי וגדלתי, אלרואי, שעלה לקרקע בשנת 1935 והוריי היו בין מייסדיי המושב.

עוד כילד חלמתי להיות אחד ממנהיגי המושב כילד ראיתי את מנהיגי המושב – הועד שאבי היה אחד מהם משתדלים לעשות הכל לפיתוח המושב והמשקים החקלאים. אלא שלצערי התנאים של אז היו קשים עד בלתי אפשריים ראיתי באנשי הועד את הקושי הקיומי היומיומי. יישוב בלי חשמל, בלי דרך סלולה. יישוב עני ודל אמצעיים ובו המון ילדים. אז חשבתי כשאגדל אקח חלק בהנהגה ואולי אצליח יותר, אך לצערי ראיתי איך המושב קורס ואנשי הועד נכנעים לקשיים ומקבלים את ההצעה לספח את המושב לקריית עמל, קריית חרושת וטבעון כרשות אחת –  "קריית טבעון".

עברו שנים, התבגרתי ושירתי בצבא. לאחר מכן התגייסתי למשטרת ישראל וראיתי איך מתפתח המושב. הוא כבר לא היה יישוב חקלאי. נסללו כבישים ומדרכות, נבנו בתים חדשים עם גגות רעפים וכעבור שנים רבות, אחרי שירות ארוך שנים במשטרת ישראל, הזדמן לי לסגור מעגל: אחרי פטירת הוריי קיבלתי בירושה חלק מהשטח החקלאי והחלטתי לטעת כרם זיתים. נטעתי עצי זית לשמן כסמל לאחיזה בקרקע וחיזוק הקשר שלי עם מה שהיה פעם יישוב חקלאי.

הזדמנות זו הביאה לי גם הצלחה נוספת: במקביל לשטח החקלאי עוברת מסילת הברזל מהתקופה הטורקית והידועה בשמה "רכבת העמק", לצד המסילה ניצב מבנה בנוי באבני סיליקט ששימש כתחנת רכבת של המושב בימים בהם נסעה כאן רכבת העמק. כילד זכיתי לנסוע בה. המבנה היה נטוש ומוזנח אבל הוא היה לי אחד מסמלי הילדות. התחנה ומסילת הברזל היו בשבילנו הילדים מגרש משחקים עיקרי. כאן בילינו שעות רבות כל ימות השנה. המפגש הזה עם המסילה והתחנה הציתו בי רעיון לשקם ולשמר את התחנה והמסילה כאתר היסטורי. נטלתי על עצמי להשקיע את כל כולי בהתנדבות ולהציל את השרידים האלה ולשמרם. החלטתי להשקיע בכך וראיתי בזה מפעל חיים.

נעזרתי במועצה המקומית קריית טבעון ובמועצה לשימור אתרי מורשת, רכבת ישראל ובגיוס של תרומות מחברות ופרטיים. ובעיקר גייסתי את חברי מהילדות להתנדב וביחד הבאנו להצלחת המיזם, שכלל פינוי וניקוי פסולת, נטיעת עצים לצל, הצבת שולחנות קמפינג, ברזיות מים, הקמת שבילים, פינות ישבה וגולת הכותרת: הבאה והצבה של קרונות וקטר ישנים על המסילה. כמו כן בנינו אתר מוזיאוני היסטורי לתולדות המושב ורכבת העמק. היום זהו פארק וגן מוכר משמש כאחד מסמלי קריית טבעון ומושך אליו רבבות מבקרים בתי ספר ומטיילים מכל הארץ.

על מפעל חיים זה זכיתי בתואר "יקיר קריית טבעון". לחצו כאן כדי לראות ביוטיוב את המיזם, תחת הכותרת נחום לוי.

הזוית האישית

סבא נחום: "היה לנו זמן איכות מהנה ומעניין ביחד. אף פעם לא דיברנו על ההיסטוריה האישית שלי וזו הייתה הזדמנות מצוינת שיואב יכיר אותי לעומק."