מאגר סיפורי מורשת

שמי רינה קורמן . נולדתי בחיפה ב – 28 בנובמבר 1957. אני בת שנייה במשפחת ויסברג. אחות ליורם ובתם של גיטה ואברהם ויסברג. הוריי נולדו בבסרביה, שהוא חבל ארץ ברומניה, שהיום נקרא מולדובה.

אבי עזב את בית הוריו בשנת 1928, כשהוא בן 16 בלבד, ועבר לגור בקולומביה. הוא נשלח לשם על ידי הוריו שרצו למנוע ממנו גיוס לצבא הרומני, וכן ביקשו שימצא עבודה וישלח להם כסף שיעזור להם בפרנסת משפחתם. אבי נשאר בקולומביה במשך 20 שנה, ולמזלו לא חווה את החוויות הקשות של מלחמת העולם השנייה.

הוא עלה לארץ בשנת 1948 קצת לפני קום המדינה ואז נפגש עם משפחתו שהגיעה מאירופה ושרדה את השואה. הוא פגש את  ארבע אחיותיו ואת אמו אחרי פרידה של 20 שנה! אביו נספה במלחמה באירופה.

אמי נולדה בשנת 1926 וחוותה את החוויה הקשה של מלחמת העולם השנייה. היא הייתה במחנה שנקרא טרנסניסטריה מקיץ 1941 עד השחרור ב- 1944, שם סבלה מאוד. היא התייתמה מהוריה ונאלצה לקיים את עצמה ביחד עם שתי אחיותיה ואחיה. לאחר שחרור המחנה על ידי הרוסים, אחיה גוייס לצבא הרוסי ונהרג, והיא ואחיותיה החליטו לעלות לישראל. בדרך לארץ עברו תלאות רבות, אוניית המעפילים שעליה הפליגו נתפסה על ידי הבריטים ונשלחה לקפריסין. אמי שהתה שנה במחנה המעצר בקפריסין, ורק אחרי קום המדינה עלתה לארץ.

אני גדלתי בחיפה ברחוב הנטקה. בתקופת ילדותי הוא היה רחוב קטן מאוד אך היו לי הרבה חברות וחברים וביחד אהבנו לשחק בקלאס, גומי, חבל וגם בכדור. בנינו בתים על עצים והייתה לנו ילדות מאושרת. למדתי בבי"ס זכרון יוסף עד כיתה ו'. בכיתה ו' עברתי ללמוד בריאלי. אהבתי מאוד ללמוד ואהבתי גם מאוד ספורט. רצתי מהר ריצות קצרות ולכן נבחרתי לייצג את בית הספר בתחרויות במחוז חיפה וגם בתחרויות ארציות. התחרויות בחיפה התקיימו באיצטדיון שבקרית אליעזר (היום יש שם חניון גדול..) והתחרויות הארציות התקיימו במכון וינגייט.

הנבחרת של בית הספר הריאלי הייתה טובה מאוד וכמעט כל שנה זכינו בתחרויות הריצה הקבוצתיות (מרוץ שליחים 4X100) במקום ראשון. בשנת 1974, כשחגגו בארץ 25 שנים למדינה, זכיתי במקום שלישי אישי, ארצי, ומאוד התרגשתי. בנבחרת השליחים זכינו במקום ראשון.

עד היום אני אוהבת מאד לעסוק בספורט. אני כבר לא רצה, בוודאי שלא ריצות קצרות, אבל מקפידה ללכת מדי יום לחדר כושר וגם אוהבת לרקוד ריקודי עם. אני חושבת שהעיסוק בספורט חשוב מאד גם לבריאות וגם לנפש, ולכן אני גאה בנכדי נועם שעוסק בהרבה תחומי ספורט: כדורגל, טניס ובעיקר התחום האהוב עליו – ג'ודו. אני מאחלת לנועם המון הצלחה ושיגשים את שאיפותיו באליפויות בג'ודו.

הזוית האישית

סבתא רינה: נהניתי מהפעילות המשותפת עם הנכד, שהסתקרן לשמוע פרטים מעניינים ומיוחדים מתולדות המשפחה.