מאגר סיפורי מורשת

שמי ירין ביטון, במסגרת הפעילות במעורבות חברתית בחרתי בתכנית הקשר הרב דורי בה תיעדתי את סיפור חייו של סבא, אליהו מזרחי.

ילדות והתבגרות

סבא נולד בשנת 1941 בתל אביב בבית חולים הדסה. סבא נולד לפני הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל עוד בתקופה של המנדט הבריטי, בה השלטון היה בידי הבריטים.

סבא הוא הילד הצעיר ביותר מתוך חמישה ילדים: ארבעה בנים ובת. האבא היה ממוצא טורקי ואימא מרוסיה.  בבית אצל סבא דיברו טורקית ועברית, סבא למד ודיבר את שתי השפות. אבא של סבא היה יבואן, הייתה לו חנות ביפו, ואימא שלו הייתה עקרת בית.

המשפחה התגוררה בשכונת התקווה בתל אביב, הוריו חיו שם עד שנפטרו.

סבא לא היה בגן מכיוון שעוד לא הייתה מדינה, ולא היו הסדרי חינוך. הוא הלך לכיתה א' בגיל 8 אחרי הקמת המדינה. סבא הצטיין כספורטאי ונגן מפוחית. כשהבחינו בכישרון שלו שלחו אותו לקיבוץ דליה כדי שיוכל להתפתח. הוא היה בגיל 12 – 13. סבא שמח שהלך לקיבוץ והיה לו שם טוב. התייחסו אליו וראו במה שהוא טוב, הוא פרח שם והתפתח בתחומים שהיה טוב בהם, אבל לאחר שנתיים הוא החליט לחזור הביתה מרוב געגועים למשפחה.

בבית לעומת זאת, המצב הכלכלי היה קשה, זה היה בתקופת הצנע, לא היה כסף וכולם עזרו במטלות הבית. לכן, סבא לא סיים תיכון, בגלל המצב הכלכלי בבית, והוא נאלץ לעזור להורים בפרנסת המשפחה. לא היה לו פשוט בכלל, אבל הוא היה מוקף בחברים שהיו במצב דומה וזה נתן לו תחושה שזה המצב אצל כולם. היום אחרי שנים הוא מצטער שלא נשאר בקיבוץ יותר, אבל שמח על ההזדמנות שהייתה לו.

בנוסף לעזרתו בפרנסת המשפחה, הוא חסך כסף מכל מיני עבודות שירות שהוא יזם, למשל – כשרצה אופניים הוא מכר קרח וחסך עד שהיה לו מספיק כסף בשביל לקנות לעצמו. כך היה גם כשהיה ילד, בתור ילד סבא קנה לשכנים קרח ונפט וככה חסך כסף וקנה מפוחית שתמיד הייתה איתו בכיס. הוא מאד אהב לנגן ועד היום סבא מנגן לכולם שירי יום הולדת, ארץ ישראל ויוונית.

בתקופת הנעורים, סבא עבד עם ניצול שואה בצביעת בתים ולמד ממנו הרבה, עד היום הוא מספר עליו. לאחר מכן, סבא התגייס לצבא, בהתחלה לקרבי לגולני ואחר כך היה בתפקיד תומך לחימה.

נישואים ומשפחה

סבא התחתן עם אשתו הראשונה, מזל, כשהיה בן 21. נולדו להם שני בנים: שמעון ודורון. כאשר דורון היה תינוק הם התגרשו. סבא התחיל אחרי הגירושים לעבוד בנהג מונית, קנה דירה, ולאחר עשר שנים, כשהיה בן 35, התחתן עם סבתא שלי היקרה, תמי. נולדו להם שלושה ילדים, שתי בנות ובן: קרן אימא שלי, מיה ושי.

כשסבא הגיע לגיל 50 הוא מכר את הרישוי לעיסוק במונית וחזר לעבוד כצבעי דירות, עד שיצא לפנסיה. מאז ועד היום הוא עוסק בצביעה כתחביב, לוקח בקבוקים ומקשט אותם להנאתו.

לפני כמעט חמש שנים נפטרה סבתא שלי אחרי מחלה ממושכת, סבא שלי נשאר לבד וכואב. כל הילדים והנכדים דואגים לו, ובמיוחד אימא שלי.

אני מאוד אוהב אותו ושמח שהוא סבא שלי.

הזוית האישית

ירין הנכד המתעד: למדתי הרבה דברים חדשים על סבא שלי כמו היכן ומתי הוא נולד, על הילדות שלו ועוד. החוויה הייתה מעניינת ומהנה, יצא לי לדבר יותר עם סבא שלי מהרגיל וזה עזר לי להבין אותו יותר.