מאגר סיפורי מורשת

שמי דינה כץ, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי יובל, יחד אנו מתעדות סיפור מחיי ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

ההורים שלי

אבא שלי היה תל אביבי ואימא שלי הייתה חיפאית, ההורים של אבא שלי נסעו לבית הבראה בחיפה ושם הם התיידדו עם ההורים של אימא שלי, וכך נוצר השידוך בין אימא לאבא שלי.

לאמי קראו חנה, היא נולדה בשנת 1929 בפולין בוורשה ועלתה עם אחותה ועם ההורים שלה לארץ, הם השתכנו בעיר התחתית בחיפה. בתקופת מלחמת השחרור היא התנדבה בתור אחות וטיפלה בפצועים, תקופת ההתבגרות שלה הייתה קשה כי אימא שלה (סבתא שלי), שאני קרויה על שמה, חלתה והיא הייתה צריכה לעזור בגידול אחותה, אבא שלה (סבא שלי) היה נגר והוא עשה יצירות יפות מאוד מעץ,

אבא שלי

לאבי קראו דב, הוא נולד בשנת 1927 בפולין וורשה, והעלייה שלהם לארץ הייתה מסובכת. סבא שלי שלמה עלה ראשון והוא התחיל לעבוד בתור סנדלר כדי להתבסס. סבתא שלי, אבי ואחותו (דודה שלי) הגיעו מאוחר יותר, כי היה קשה להשיג אישור עלייה לארץ. לאחר שהם הגיעו, הם עברו לגור ברחוב זבולון בדרום תל אביב. אבא שלי עבד כל השנים בלשכת המס בתל אביב בתור מנהל חשבונות ראשי.

מאלבום התמונות

ילדות

נולדתי בשנת 1949 בתל אביב, בבית החולים הדסה. גדלתי בדרום תל אביב ברחוב הקונגרס, שנה לפני מלחמת סיני עברתי לצפון תל אביב, לרחוב ארבע ארצות. הייתי בת יחידה עד גיל 10.5 ואז נולד אחי לאחר שכנועים רבים מצידי. הוריי אמרו שאני הייתי כל כך פראית וזה היה שווה ערך לעשרה ילדים. אהבתי לטפס על עצים ולקטוף עלים לתולעי משי שהיו לי.

בגיל 10 התחלתי ללמוד אקורדיון במשך שבע שנים. למדתי בבי"ס היסודי הר-נבו עד סוף כיתה ח'. בכיתה ט' נרשמתי לתיכון אליאנס ברמת אביב, שם למדנו צרפתית ברמה גבוהה. בבית הספר היסודי הייתה לי חברה שקוראים לה שרה, אנחנו ממשיכות בחברות עד היום. אבא שלה היה חבר "דן" ובכל יום הולדת שלה הוא היה לוקח את הכיתה לטיולים, בתקופה ההיא זה היה מאוד נדיר.

בתיכון למדתי במגמה חברתית ולכן התעמקנו בסוציולוגיה, כלכלה, אזרחות בנוסף למדנו שמונה שעות בשבוע צרפתית. בכיתה י' מי שהצטיין בלימודים נסע למשלחת – או לצרפת או לארבע ארצות אחרות באירופה. אני, היות והייתי אקורדיוניסטית נבחרתי לנסוע עם המשלחת לאנגליה, צרפת, בלגיה והולנד, ניגנתי להם כאשר הם רקדו ושרו במקהלה. המטרה של עיריית תל אביב במשלחת הזו הייתה לחזק את הקשרים בין הנוער היהודי והגרמני.

סבתא דינה בילדותה

בגרות וצבא

בצבא שירתי בקריה בתל אביב בתור פקידה, בתקופה במהלכה שירתי (1967-1969), נערכה בירושלים כל שנה צעדת "שלושת הימים" ובה השתתפו כל חיילות צה"ל. התגייסתי לצבא אחרי מלחמת ששת הימים. בתקופה שלי בנות לא הלכו לקרבי בכלל. התפקיד הכי קרבי שהיה הוא מקפלת מצנחים.

כשסיימתי את השירות הצבאי נסעתי לחצי שנה לארצות הברית למשפחתי, עבדתי שם בחברת תכשיטים ובכל פעם שהיו מתקשרים להזמין תכשיט היו מזהים שאני מישראל ומתחילים לשאול אותי שאלות. זו הייתה תקופה מאוד כיפית, חוויתי שם חורף שלא הייתי רגילה לו בארץ, עם הרבה שלג וכל פעם כשהלכתי החלקתי על הקרח. אחרי חצי שנה התגעגעתי מאוד וחזרתי ארצה ואז התחילה תקופה של פגישות.

נישואים ועד היום

הכרתי את בעלי חיים (סבא של יובל) בדרך מאוד משונה: הטלפון צלצל בביתי ובצד השני ענה משהו שהזדהה בשם אחר ואמר שהוא עובד במנועי שידלובסקי. הוא קיבל את הטלפון שלי מחבר שלו שפגשתי במועדון. כשנפגשנו, הבנתי שכל הפרטים עליו היו שונים: הוא עבד בתדריאן. התחלנו לצאת ואז נסעתי לחצי שנה לארצות הברית. באותה תקופה התכתבנו הרבה ויש לי עד היום את המכתבים. כשחזרתי מארצות הברית המשכנו לצאת תקופה, נסענו הרבה לטיולים בארץ כי הייתה לו מכונית. בשנת 1971 התחתנו. שנה אחרי כן נולד הבן הבכור צחי (אבא של יובל) ושש שנים אחרי כן נולד הבן הצעיר אוהד. לאחר עשר שנים התגרשתי ונישאתי שנית לאיציק. היינו נשואים עד שנת 2006, כשהוא נפטר באופן פתאומי מהתקף לב.

מאז נשארתי אלמנה אך אני מאושרת בחיי מששת נכדיי האוהבים ומהחתול אודי. בנוסף, יש לי תחביב שממשיך מהילדות אחרי הפסקה של שישים שנה: נגינה באקורדיון. הנכדים מחוייבים בכל חג לשיר את השירים האופייניים לו כשאני מנגנת באקורדיון.

סבתא דינה מספרת על בת המצווה שלה – לצפייה בסרטון לחצו על הקישור

הזוית האישית

סבתא דינה: מאוד נהניתי מרעיון התכנית ומהעשייה שלה, אני יודעת שאנשים מאוד אוהבים לדבר על הילדות שלהם ועל החוויות שלהם. מאוד התרגשתי לקחת את כל השישה נכדים שלי לדרום תל אביב ולהראות היכן נולדתי וגדלתי עד גיל 6. לסיכום, אני חושבת שזו תכנית שצריך להמשיך לדורות הבאים, ואמליץ עליה בחום.

יובל הנכדה המתעדת: היה לי מאוד כיף ללמוד על סבתא שלי דברים חדשים. ואפילו כשהראיתי לאבא שלי (הבן של סבתא) את סיפור התיעוד, הוא אמר שהוא למד דברים חדשים.

סבתא דינה עם נכדיה בסיור את בית ילדותה ברחוב הקונגרס