מאגר סיפורי מורשת

יונה כהנא, מהנדס מים במקצועו, נולד בתל אביב בתאריך 21 לפברואר בשנת 1926 כילד הבכור מבין שלושה, ומת מסרטן ב-26 באפריל בשנת 2004. הוריו, עקיבא וציפורה (לבית הלפרן) כהנוביץ', נולדו במינסק, אך הם ממוצא ליטאי. הזוג התחתן בשנת 1920 וככל הנראה היגרו השניים לפלשתינה באותה השנה.

לאמו של יונה, ציפורה כהנוביץ' (לבית הלפרן), היו שתי אחיות, רחל ויונה. שתי בנות מתוך שלושת ילדיהם של ציפורה ועקיבא קרויות על שם אחיותיה של ציפורה. יונה הייתה אחותה של ציפורה אשר מתה בגיל קטן, ועל שמה נקרא יונה. ציפורה הינה צאצאית רחוקה של הרב הליטאי (כפי שהזכרתי מקודם, ציפורה ועקיבא הינם ממוצא ליטאי) יחיאל היילפרין, אשר ידוע בעיקר לפי ספרו הידוע "סדר הדורות". לצערי, לא ידוע יותר מדי לגבי משפחתו של עקיבא כהנוביץ'.

יונה גדל במשפחה ענייה, לא היה להם כסף בשביל להרשות שילך לבית הספר, אך בכל זאת, לא ברור איך זה קרה, הוא קיבל מלגה ללימודי כינור. בגיל 10, לאחר שסיים לקרוא ספר (לא הוזכר איזה) של ז'ול וורן, החליט כי הוא יהיה מהנדס, אף על פי שעוד לא ידע באיזה תחום בדיוק יעסוק. את לימודיו האקדמיים רכש יונה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה ובטכניון שבחיפה, במוסדות אלה התמקצע בתחום הנדסת המים.

את אשתו אריאלה (לבית בלונמטל), פגש במסיבה פרטית. מסופר כי ברגע שראה אותה, יונה עשה הכל בשביל שאף אחד לא יזמין אותה לרקוד, ושתעבוד מאחורי הבר יחד איתו, וכך באמת הכירו. אריאלה חזרה באותו היום הביתה אל אמה, העירה אותה משנתה, וסיפרה לה כי פגשה את הגבר איתו היא תתחתן.

יונה ואריאלה התחתנו חצי שנה לאחר הכרותם, בתאריך 15 למאי 1960.

עבודתו של יונה לקחה אותו לכל רחבי העולם: הולנד, ארגנטינה, פרו, ארצות הברית, בוליביה, גואטמלה, מלטה, ונצואלה, ומקסיקו, אשר שם התגורר במשך שמונה שנים במצטבר יחד עם משפחתו, שם גידלו את שני ילדיהם, אשר שפתם הראשונה הייתה ספרדית. במקסיקו סיטי (שם עבד יונה בתפקיד בכיר הנגע לתכנון דרכי המים במקסיקו סיטי), חיו אריאלה ויונה בעושר רב, ובשבילם, המעבר החד מחיי עוני לחיים שופעים בכזה עושר היה טרנספורמטיבי לכל דבר ועניין.

יונה היה אדם עובד, גם אחרי שיצא לפנסיה בשנות השישים לחייו, והמשיך לעבוד באופן עצמאי עד גיל 76.

אף על פי כן, הוא תמיד מצא זמן לנוח, או לעסוק בתחביביו אשר כללו שח, קריאת כל דבר הבא ליד, וכל ספורט שהוא. יונה אובחן בשנת 2002 בסרטן, זאת לאחר שכבר הבריא מן המחלה בעבר, והפעם היא חזרה בצורה אלימה הרבה יותר, ומהר מאוד היה ברור כי מכאן לא תהיה דרך חזרה. הוא מת בהכרה מלאה ב-26 באפריל 2004 בהוספיס ביתי, ועל ידו שני ילדיו. בהחלט ניתן להגיד כי יונה חיי חיים אשר דרשו שיסופרו בצורה שכזו.

הזוית האישית

שחר: לצערי, סבא שלי מת שלוש שנים לפני שנולדתי, לאבא שלי יצא לפגוש אותו, אבל תמיד מאוד עניין אותי לשמוע על מפעל חייו ועל איך עבודתו של סבא שלי לקחה אותו ואת סבתא שלי מסביב לעולם. לכתוב את סיפור התיעוד היה כמו חזרה אחורה בזמן לימי ילדותי, כשהייתי שומע מדי פעם סיפורים על סבא יונה ועל האדם שהיה.