מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אלה הם חיי נתי שרעבי

תמונה עם נכדתי נטע
השירות הצבאי בהנדסה קרבית, רגע של נחת
נתי שרעבי לקח חלק בשחרור ירושלים, ובכלל מערכות ישראל

שמי נתנאל שרעבי, נולדתי בינואר 1948 (כחמישה חודשים לפני קום המדינה), עליתי לארץ בשנת 1950. במשך שלוש שנים הייתי במעברה ומשם עברנו לנגב המערבי. בשנת 1966 ועד שנת 1995 שירתי בצה"ל, שנים שבמהלכן התחתנתי וגרתי בירושלים. בין השנים 1995 עד 2017 עבדתי במערכת החינוך כמורה ומחנך. כיום אני פנסיונר ומדריך טיולים בחברה להגנת הטבע. אני נהנה מאווירה משפחתית יחד עם הנכדים לצד העבודה השוטפת ביום יום.

אני מדריך מטעם חברה להגנת הטבע במדבר יהודה

תמונה 1

משחר נעורי גדלתי על ברכי הציונות ואהבת הארץ. מטבע הדברים, שניים עשר אחיי ואחיותיי עסקו בתקומת המדינה שהייתה עדיין בחיתוליה: הציונות נטעה בי יסודות של רצף התיישבות: החיים במעברה במשך שלוש שנים, החיים בעקבות של ראש הממשלה דוד (גרין) בן גוריון ליישב את הנגב, החיים בשנות הצנע והתיישבות במושב חדש שהוקם בנגב והחיים החדשים בעיר הבירה, החיים החדשים ומימוש הציונות ביהוד הגליל (אני מאז שנת 1988 בגבעת אלה, היינו המשפחה הראשונה).

חתונה בבסיס צבאי בשנת 1971

תמונה 2

כפי שכבר אמרתי, בעקבות הציונות ואהבת הארץ, התגייסתי לכוחות הביטחון (צה"ל) ושירתי בחיל הנדסה קרבית במשך 25 שנים. במהלך השירות שירתי ביחידות שדה בתפקידי פיקוד והדרכה. זכיתי להשתתף בפעולת "סמוע" בשנת 1966, שכללה פריצת דרכים, פינוי מוקשים והקמת מוצבים. זכיתי במלחמת ששת הימים להשתתף בשחרור ירושלים ביום ג' שישי ביוני שנת 1967. הייתי חלק מכלל לוחמי מערכות ישראל שמטרתם לעצב את תבנית הדוקטרינה העתידית הצבאית.

במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל נפלו במערכות ישראל מעל 24,000 לוחמים שהגנו בגופם על מנת לאפשר לעם ישראל לחיות בשקט ובשלווה במדינתנו העצמאית. אני נתי שרעבי, אב לארבעה ילדים וסבא לחמישה נכדים, נלחמתי יחד עם חיילי צה"ל במרבית מלחמות ישראל מתוך הנחה כי "אין לי ארץ אחרת" (אהוד מנור) ולכן כאשר יצאתי למלחמת ששת הימים, מלחמת התשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת של"ג, יצאתי למשימה מתוך מניעים אידיולוגיים.

הקרב על שחרור ירושלים

ביום ב' ה- 5 ביוני שנת 1967 יצאתי עם חבריי הצעירים לקרב על שחרור ירושלים. כאשר היינו באזור הכניסה לירושלים חשנו והרגשנו את רעם התותחים של הצבא הירדני, יצאנו לקרב על מוצב שנקרא "גבעת הרדאר". המוצב הירדני היה בנוי כשמסביבו מכשולים רבים. על מנת לאפשר לכוחות צה"ל להתקדם לעבר ירושלים היה צורך בפינוי המכשולים. תחת אש כבדה נכנסנו לתוך שדות המוקשים והגדרות, ספגנו נפגעים רבים, הירדנים נסוגו לאחור ונטשו את המוצב. מכאן ועד לעיר העתיקה הדרך הייתה קשה מאוד. כאשר הגעתי לעיר העתיקה ובסמוך לרובע היהודי, כאשר היינו בכניסה לבית הכנסת הרב יוחנן בן זכאי, שמענו ברשת הקשר את תקיעת השופר על ידי אלוף שלמה גורן. ברצוני לציין כי כאשר נלחמתי בגבעת הראדר חשבתי תמיד על השגת המטרה לפריצת הדרך לירושלים ובצורך לאיחודה של העיר. לאחר כיבוש היעד המשכנו לנביא שמואל, שועפת והעיר העתיקה בירושלים.

אני עם מחלקת החבלה בשטח התארגנות לקראת מלחמת ששת הימים – גבעת הראדר

תמונה 3

סרטון ממלחמת ששת הימים בו אני מופיע עם היחידה שלי:

ברצוני לומר בנוגע לסרטון המופיע מעל, כי חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים היינו בשטחי היערכות באזור קיבוץ "חולדה", שם התארגנו והתאמנו לקראת תאריך ה- 5 ביוני. במקרה המצלמה התמקדה באימון מחלקת החבלה שלי. כעבור שנים רבות (לפני שנה בערך) תוך כדי חיפוש ביוטיוב מצאתי את אותו סרטון שבו אני מופיע בשטח.

עם כל המשפחה בטיול לקפריסין – יום הולדת 70

תמונה 4

הזוית האישית

נטע: היה לי מאוד מעניין לחקור על חייו של סבי, ללמוד דברים חדשים ולהיות יותר מודעת למה שהוא עבר.

סבא נתי: "דור לדור יביע אומר…" הפנמתי לדור הצעיר את אשר בלבי.

מילון

גבעת הרדאר
גבעת הרדאר היא גבעה נישאה בהרי ירושלים. גובהה של גבעת הרדאר הוא כ-880 מטרים מעל פני הים, והיא מצויה במיקום מרכזי שממנו ניתן לצפות על ירושלים, יהודה, השפלה וכביש ירושלים תל אביב. הגבעה נודעה בעיקר בשל הקרבות הקשים שהתנהלו בה במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אני זוכר את הרגע ששחררנו את העיר העתיקה ושמעתי במכשיר הקשר את תקיעת השופר“

הקשר הרב דורי