מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1952 בתל חנן. גרנו בבתים נטושים של ערבים, שברחו בעקבות מלחמת השחרור. בגיל שלוש עברנו לקיבוץ רמת דוד וכשהייתי בכיתה ב' עברנו לקריית טבעון. למדתי בבית ספר "קרית עמל". שירתי כטנקיסט. השתתפתי במלחמת יום הכיפורים. במהלך קרב מול הסורים ברמת הגולן נפצעתי מטיל סורי שנורה על הטנק שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשו בטיל מסוג זה כנגד טנקים שלנו, וכל שרשרת הפיקוד באה לראות את הטנק.

במלחמת שלום הגליל השתתפתי גם כן בפלישה ללבנון. הטנקים שלנו לא היו מוגנים מפני פגיעת טילים כאלו, מה שגרם לנפגעים רבים לכוחותינו. לאחר השחרור עבדתי ב"כור מתכת". לאחר מכן התחלתי לעבוד ב"סולתם", ושם גם הכרתי את אשתי, אתי. אתי היא דור שמיני בארץ ומצד אמה היא נצר לבעלה של דונה גרציה.

יש לנו שלושה ילדים – עומר, עודד וענת, וארבעה נכדים חמודים – עמית, רוני, עידו ועופריקי.

סבא יוסי בילדות

אנו אוהבים לטייל בטבע ולזהות צמחים, ציפורים וחרקים. יש לנו גינה ואנו נהנים לטפל בה. יש לנו הרבה צמחים מיוחדים. אנו אוהבים גם לטייל בחו"ל. אני מפסל במתכת בשילוב אבן, ואני מכין חפצים ומתקנים לגינה שלנו. אני אוהב להכין ריבות, עוגות, עוגיות וחמוצים. כמו כן אני אוהב תשבצי טריוויה והגיון.

החלום שלי הוא שהנכדים שלי יקימו משפחות, ולא יצטרכו לעבוד כל כך קשה כדי להגיע לדיור משלהם. אני רוצה להמשיך לטייל ולחקור את העולם. אני מקווה לחזור לשייט. הכי חשוב הוא שאני מאחל לעצמי לחיות בצלילות עד סוף חיי וחיי אשתי.

הזוית האישית

סבא יוסי: "נהנינו ללמוד ביחד בתכנית הקשר הרב דורי. זה היה זמן איכות עבורנו ועמית למדה דברים רבים מההיסטוריה האישית שלי."