מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אירוע מרגש

אני ונכדתי
אני עם השר והמפכ"ל
הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין

נולדתי בשנת 1947, ברומניה. עליתי לארץ עם הוריי בשנת 1958.

הוריי ניצולי שואה עם עלייתם ארצה הם הגשימו חלום גדול. הוריי לא נהגו לדבר על אשר אירע בימים הקשים של מלחמת העולם השנייה. ידוע לי כי חלק מהמשפחה נספה בשואה.

עם תום לימודיי באוניברסיטה, התגייסתי למשטרת ישראל, והזדמן לי במשך שנות שירותי לחוות לא מעט חוויות ולראות לא מעט אירועים שהעסיקו את המדינה.

בחרתי לציין אירוע אחד שנחרט בזיכרוני, מנקודת מבט אישית – רצח ראש הממשלה, יצחק רבין.

שימשתי באותה תקופה כדובר משטרת ישראל בדרגת תת ניצב. עד היום אני זוכר, את מוצ"ש של ה-4 בנובמבר, כאשר קיבלתי את ההודעה הראשונית בביפר על  "ירי בכיכר מלכי ישראל בעצרת, רוה"מ נפגע, מצבו לא ידוע". יצאתי מיד בנסיעה מטורפת ברכב המשטרתי שלי. נסעתי במהירות של כ-160 קמ"ש מירושלים לתל אביב, כאשר הסירנה יללה ללא הרף בחוץ, וברכב בפנים צלצולים בלתי פוסקים לפלאפון מכל אמצעי התקשורת – מהארץ ומהעולם. תוך כדי נסיעה חייגתי בחייגן האוטומטי ישירות ללשכת ראש הממשלה כדי לברר אצלם מה מצבו של ראש הממשלה (מרכז הדיווח המבצעי של המשטרה, אליו הייתי מחובר, לא ידע על מצבו).

שמעתי את בכיין של החיילות במשרד רוה"מ שאמרו שהוא פצוע, אך גם שם לא ידעו את מצבו הרפואי. את הנסיעה המתוחה, הבכי של החיילות אני זוכר עד היום. הגעתי לבית חולים איכילוב יחד עם מפכ"ל המשטרה, שם פגשנו את השר משה שחל, שבאותו רגע יצא מהמעלית, ובישר לנו בפנים נפולות שרבין נפטר על שולחן הניתוחים. היינו בהלם, לא האמנו. התקשינו לעכל ודמעות עלו  בעיניי.

מובן שלא היה זמן להתאבל, והיה צורך לחזור מיד ולהתמודד עם המשימות שעמדו בפנינו. ממשלת ישראל התכנסה, באותו ערב ממש, לישיבה מיוחדת בקריה בתל אביב, ואני חזרתי מהקריה לעבודתי במטה הארצי, לטפל בהמון נושאים תקשורתיים שנגעו לאירוע ולהלוויה הממלכתית הצפויה. למחרת, ברחבת הכנסת, התכנסו עשרות אלפי אנשים עם נרות נשמה. הסתובבתי בין ההמונים, ולתחושתי היה זה אחד הרגעים העצובים והמרגשים ביותר שחווינו במדינת ישראל.

אני עם השר משה שחל והמפכ"ל אסף חפץ

תמונה 1

 

השיר בו בחרתי "הוי רב חובל" ששרה מיטל טרבלסקי

 

הזוית האישית

עדי גונן: תכנית יפה הואיל ומעבר לתיעוד הסיפור עצמו היה גם חלק נוסף שמבחינתי היה לא פחות חשוב.  המפגשים של התכנית איפשרו מתן ביטוי לתחושות וחוויות מן העבר הפרטי אל הדור הצעיר.

ירדן גונן: היה נחמד בתכנית.

מילון

ביפר
מכשיר שמאפשר קבלת הודעות למנויים

ציטוטים

”"אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה"“

הקשר הרב דורי