מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאלה גז, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומעלה אל מאגר המורשת של התכנית סיפור מחיי, יחד עם נכדתי ליעד, שמשתתפת גם היא בתכנית.

נולדתי בתל אביב, ישראל. ההורים שלי מאוד מאוד רצו שייולד להם בן, ונולדה בת. הם נתנו לי את השם הכי יפה שהיה אז וקראו לי "אריאלה", שם המשפחה המקורי הוא נפרין. אחריי נולדו לי אחות ואח.

בילדותי לא היה לנו משחקים ולא צעצועים, כל היום היינו ברחוב, שיחקנו במשחקים שהמצאנו, היינו מטילים בשדות ואוכלים צמחים, חוצים את נחל איילון ומשחקים באבנים, מחבואים ותופסת. לא הייתה אז את הטכנולוגיה שיש היום, זו הייתה ילדות יותר טבעית וחופשיה. ברחוב תמיד היו מוכרים חלב, קרח, ביצים וכל היום היינו מסתכלים על מה שמוכרים ואז מחכים שאימא תיקרא לנו הביתה.

בית הספר היה רחוק מהבית והילקוטים היו כבדים, היינו עושים תורנות והייתה תמיד ילדה שסחבה את התיקים. כשגדלתי ועברתי לתיכון, עברתי לחולון. שתי חברות שהיו לי ואני זוכרת הן שוושנה אלימלך, שהתחתנה מוקדם, ועוד חברה אחת, עופרה חזן.

בחולון הכרתי את סבא, יום אחד היינו שנינו בים, שנינו מאוד אהבנו את הים. כשהתגייסתי לצבא, סבא הציע לי נישואים והסכמתי. התחתנו והמשכנו לגור בחולון. אחרי כמה שנים נולד יואב הבן הבכור שלנו. אחריו נולדו גלעד וארז ואחריהם – דור ונתנאל. אבא של ליעד, הנכדה המתעדת, התחתן ראשון ולי נולדה נכדה ראשונה.

תחביביי

אני אוהבת לצייר, במיוחד בצבעי שמן. כשהייתי ילדה רציתי ללמוד ציור ואבא שלי לא הסכים, הוא אמר שזה לא מפרנס אז לא למדתי כשהייתי צעירה, אני אוהבת לקרוא ספרים של קודש, אני אוהבת לאפות ולבשל, אני אוהבת מתוקים ולאפות עוגות שוקולד.

רציתי להיות ציירת במקצועי, אבל זה לא קרה ואני מחשבת שכר, שהוא תחום יותר פרקטי, כעצת אבי.

הזוית האישית

ליעד הנכדה המתעדת: היה כיף להיות עם סבתא ולשמוע על ילדותה ומה היה לה בחיים, גם אם זה לקח הרבה זמן.

סבתא אריאלה: מאוד נהניתי מהזמן עם נכדתי ומפעילויות התכנית.