מאגר סיפורי מורשת

סבתא מינה מספרת

נולדתי בתאריך 3.12.1948 לאחר שלהורי כבר היו כבר שני ילדים: בן ובת. נולדתי בעיר "גפסה" שבתוניס. אני השלישית מבין שמונה אחים ואחיות בבית. מספרים, שהייתי תינוקת יפה כל כך, שכל מי שראה אותי בדרך בעגלה,  עצר כדי להתפעל ממני.

גרתי בבית גדול וברווחה כלכלית. אבי ישי ז"ל היה חייט מפורסם ואמי גליה ז"ל הייתה עקרת בית. בביתנו היו משרתים שעסקו בכל עבודות הבית, מלבד הבישול – עליו היתה אחראית אמי וזאת על מנת לשמור על הכשרות.

אבי ואמי חלמו לעלות לארץ ישראל. אבי עסק כל השנים בפעילויות ציוניות, פעילויות שסייעו ליהודים לעלות לישראל. יחד עם קבוצת חברים יהודים, הם היו דואגים לרכוש כרטיסי טיסה למשפחות או ליחידים שרצו לעלות לארץ, הם היו מבריחים אותם בחשאי דרך צרפת לישראל.

בגדי המלך החדשים

יום אחד הגיע לעיר שבה התגוררה משפחתי נשיא תוניסיה שקראו לו חביב בורגיבה. במהלך הסיור שערך בעיר נקרעו מכנסיו. אנשיו חיפשו מישהו שיתקן את המכנסיים, כי אי אפשר היה להמשיך בסיור כך. תושבי העיר הציעו לקחת את המכנסיים לסבא ישי שהיה ידוע בכשרון התפירה שלו. סבא ישי תיקן את המכנסיים וכשרצה לגהץ אותם המכנסיים נשרפו בטעות. סבא ישי נבהל, אך לבסוף החליט לתפור מכנסיים חדשים.

הוא קרא לצוות שלו ומיד התחילו כולם לעבוד במרץ ותוך זמן קצר המכנסיים החדשים היו מוכנים. סבא ישי לקח את המכנסיים החדשים ניגש לנשיא התנצל בפניו ונתן לו את המכנסיים החדשים. כשנשיא תוניסיה לבש את המכנסיים הוא התפעל מהגזרה מהתפירה ומהאיכות של הבד והחליט למנות את סבא ישי כחייט הפרטי שלו.

ההכנות לעלייה לישראל

כשסבא ישי שמע זאת הוא הבין שאם יקבל את הצעתו של הנשיא הוא לעולם לא יוכל לצאת מתוניסיה. לסבא ישי היה חבר ערבי קרוב. החבר הציע לעזור למשפחה לעלות לארץ, בתנאי שסבא ייתן לו במתנה את כל הרכוש שיש לו בתוניסיה. סבא ישי הסכים. הוא תפר לכל ילדיו מעילים ובתוך המעיל במקומות נסתרים החביא כסף וזהב, כדי לא לעורר חשד וכדי לא לסכן את כל המשפחה. הוא חילק את המשפחה לשלוש קבוצות ושלח אותם לצרפת. חלק שטו באונייה וחלק טסו במטוס.

הוא לא נסע וחיכה בתוניסיה עד שקיבל הודעה מצרפת שכל בני המשפחה הגיעו ליעדם בשלום ורק אז הוא עזב את תוניסיה וכמובן לא שכח את ההסכם עם חברו הערבי והשאיר את הבית, המפעל וכל הרכוש לחבר הערבי.

כל בני המשפחה נפגשו בצרפת והתאחדו – יחד עלו כולם לישראל.

כששאלנו פעם את סבא למה נהג כך? הוא אמר לנו, שלמד זאת מיעקב אבינו שנהג בחכמה כשמשפחתו היתה בסכנה. כדברי יעקב: "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית עם עבדך…ועתה הייתי לשני מחנות". (בראשית ל"ב, י"א).

כשיעקב הלך לפגוש את עשיו הוא עשה שלושה דברים: התפלל, הכין מתנות לרצות את עשיו וחילק את המשפחה למספר מחנות, כדי שאם מחנה אחד יפגע ינצלו שאר בני המשפחה. – "כך נהגתי גם אני", אמר סבא ישי: "וברוך ה' עלינו כולנו לארץ ישראל בהרכב מלא".

לפני כ-30 שנה נפטר סבא ישי ולפני כ- 18 שנים נפטרה גם סבתא גליה.

יהי זיכרם מבורך לעד, שבזכותם כולנו, כל הצאצאים חיים בארץ ישראל!!

אחרית דבר

לאחר שנים ביקרו שניים מאחיי בעיר הולדתי. בבית אמנם כבר גרים אנשים זרים, אבל על הקיר קיים עדיין השלט שעליו כתוב "ישי יצחק חייט" וותיקי היישוב עדיין זוכרים אותו כאדם ישר וטוב לב.

הזוית האישית

סבתא מינה: לאחר שנים רבות בהן הסיפור היה אישי ופרטי, התרגשתי לספר אותו לנכדיי, הסיפור העלה בי זיכרונות ילדות וגעגוע להוריי, אך גם שמחה גדולה לדעת שבסופו של דבר הצלחנו להגיע לארץ ולהקים כאן משפחה.

אליעוז: נהנתי להקשיב לסיפור העלייה של סבתא, הסיפור היה מותח ומרתק. החוויה לשבת עם סבתא ולהקשיב לה היתה מרגשת ומשמחת.

סיפור זה הועלה לפרסום ע"י מנהלת בית הספר שדות בבאר טוביה, דוריאן אלוני, במסגרת ההשתלמות למורים מובילי תכנית הקשר הרב דורי, שהתקיימה בבית יציב בתאריך 4.7.22.