מאגר סיפורי מורשת

שמי לאה נולדתי בשנת 1946 באוסטריה עליתי לארץ בשנת 1948 בגיל שנתיים.

ההורים שלי החליטו לעלות לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה ב1939-1945  כשעליתי לארץ ישראל גרתי בחיפה אבל גם זוכרת אני זוכרת שהיה ביפו לונה פארק נהנתי מאוד ואני זוכרת את הטיולים השנתיים שהסתובבנו סביב כול הקיבוצים ,אני זוכרת שביום העצמאות היה המון ריקודים וחגיגות ודוכנים והיה מאוד מאוד צפוף אבל מאוד כיף .

בתחילת ילדותי גרתי בחיפה, כשאימי נפטרה עברנו לקיבוץ נווה איתן. הייתי בת שש וחצי ונהנתי מאוד לשחק בחמש אבנים וקלאס, ונהנתי לאכול בחדר אוכל המשותף. בקיבוץ הכרתי את סבא משה של רומי. הגיס של סבא משה הפגיש אותי עם משה בעלי, ובערב שבועות אני ומשה חגגנו ביחד. אבא שלי עבד בבתי הזיקוק ואחרי שנפטר הלכתי לעבוד באותו מפעל שאבא שלי עבד. בעבר גם עבדתי כמזכירה רפואית בקופת חולים כללית ועזרתי לבעלי כסוכנת ביטוח.

החלומות שלי

החלום  שלי היה להיות רקדנית הייתי בחוג ריקודי בלט, אבל אז אימי נפטרה והינו צריכים לעבור לקיבוץ נווה איתן. שם לא היה מי שילמד בלט  אז הפסקתי. מאוד אהבתי לרקוד מול אנשים. אבי לקח אותי לחוג בלט של מיצי שוורץ והיא בחנה אותי עם תוף מרים, ורקדתי. הייתי רק בת חמש וחצי. ב1978 בהיותי בת שלושים ושתיים, הגשמתי את החלום שלי, השתתפתי במקהלת קופת חולים, שבה עבדתי כמזכירה רפואית.

כיום אני בת שבעים ושש ויש לי ארבעה נכדים רומי ,מיקה, אילון, וירדן. אני גרה בקריית מוצקין.

שחזור תמונה מהעבר

בתמונה אני בת חמש.  התמונה צולמה בפוטו אסתר, חנות צילום ברחוב הרצל בחיפה .לבשתי שמלה חגיגית. השמלה היתה מעוטרת בחלקה העליון ברקמה יפה. הסרט שאימי ענדה לראשי, היה מבד סאטן לבן כפי שהיה נהוג באותה תקופה. התמונה צולמה למזכרת מימי ילדותי. הייתי  בת יחידה והוריי אהבו לפנק אותי, ואימי דאגה להלביש אותי יפה.

הזווית האישית

הנכדה רומי: נהנתי מאוד לשמוע את דבריה המעניינים של סבתי,  גיליתי דברים חדשים שלמדתי על חייה  ולקחתי תובנות לחיים. תמיד  היא הייתה פנויה לשיחה איתי, וקיבלה כל שאלה שלי באהבה. אני מאחלת לך  סבתא שתמיד תהי בריאה ומאושרת בדיוק כמו  שאת.

סבתא לאה: נהנתי מאוד לדבר עם נכדתי היקרה רומי, ולספר לה על ילדותי. אני מאחלת  לה ילדות  נפלאה.