מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אימא נשארה מאחור

סבתי ואני (שגיא) בבר המצווה שלי
סבא וסבתא בצעירותם (סביבות גיל 30)
סיפורה של חנה ראובני

חנה ראובני בת 84 נולדה באיראן בתאריך 7.7.1938. היא הייתה אישתו של אהרון ראובני זכרונו לברכה, אימא של אבא של שגיא ראובני, התלמיד המתעד. חנה גרה בגבעת משואה.

סבתא חנה מספרת שכשהיא הייתה בת 17, אימא שלה נפטרה מסרטן השד. היא מספרת שמאז היא נשרה מהלימודים כדי לטפל באחיה הקטנים אהרון ושושנה, משום ששאר אחיה הגדולים: שמעון ז"ל, שרה ז"ל, משה ז"ל, נרגז ז"ל ויחזקאל, כבר היו נשואים ולא יכלו לסייע.

העלייה לארץ

סבתא מספרת שהיא עלתה לישראל בשנת 1959 עם אבא שלה ושני האחים הקטנים. הם עלו על טיסה לכיוון ישראל מאיראן שלקחה שש שעות. הם נחתו בארץ בשדה התעופה בן גוריון והתיישבו בצור הדסה של היום.

היא מספרת שההתאקלמות בארץ הייתה מאוד קשה. מדי פעם הביאו להם לחם ומרגרינה ולעיתים ממש רחוקות גם חתיכת בשר קטנה. בגלל שלא היה להם מקרר והימים היו חמים מאוד, הם שמו את כל המוצרים בתוך פח מאלומיניום על אדן החלון, כך המקום היה לח, מוצל וקריר. בזמנו, כתוצאה ממלחמת העולם השנייה הייתה בעיית חוסר של אוכל בכל העולם ובמיוחד למעוטי היכולת שעלו לארץ הענייה שלנו, ארץ ישראל.

סבתא סיפרה שפעם אחת היא הייתה צריכה ללכת לקנות חיטה לבית כדי לטחון אותה ולעשות ממנה קמח. כשהיא הגיעה לעמדת המכירה של החיטה, אמרו לה שנגמרה כל החיטה אבל נשארו גרעיני דורה (אוכל של תרנגולות). לא הייתה לה ברירה אחרת, היא קנתה את האוכל של התרנגולות והשתמשה בהם להאכיל את המשפחה.

סבתא ואני בטקס פדיון הבן שלי

תמונה 1

הזוית האישית

שגיא הנכד המתעד: סבתא ואני מאוד נהנים ביחד. אני מרגיש שכאשר אנחנו נפגשים – זה לא סתם עוד ביקור, אלא עוד הזדמנות להכיר את סבתא חנה יותר טוב. אנחנו נהנים ביחד עם סיפורים שסבתא מספרת על החיים שלה עם האחים שלה בפרס, איך שהיא הכירה את סבא זכרונו לברכה או עם הדודים שלי בצעירותם שכבר נולדו בארץ אחרי שסבתא עלתה לכאן.

סבתא חנה: התרגשה מאוד שסיפרתי לה שהצגתי את סיפור המורשת שלנו והוסיפה בהומור שבכסף שאני אקבל נתחלק חצי חצי..

מילון

'ג'וני'
פירוש: נשמה שלי בפרסית

'בישין'
פירוש: תשב ברוגע בפרסית

ציטוטים

”מי שממהר יטיל מימיו פעמיים" - מי שממהר, בסוף יחזור על אותה פעולה פעמיים“

הקשר הרב דורי