מאגר סיפורי מורשת

שמי טלי דאי לבית ליבוק, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי, איתמר. נולדתי בעיר ריגה שבלטביה בשנת 1952, עליתי ארצה בשנת 1966.

כשנולדתי, אבא שלי רצה לתת לי שם כפול, כנהוג אצל יהודים. אבל משרד הפנים לא אישר זאת, ולכן חיברו שני שמות: אטל ולאה – ויצא אטליה. כשהגעתי לארץ רציתי לבחור שם ישראלי, עברי. החלטתי לבחור באטל, כי לא ידעתי שזה ממש לא שם ישראלי. ניסיתי לשנות אך היה מאוחר מדי, כולם קראו לי אטל.

לפעמים ניסיתי להציג את עצמי כ"אתי", אבל לא הרגשתי שזה נכון. כשהלכתי לצבא, קראו מה שהיה כתוב בתעודת זהות ויצא אתליה. נשארתי עם שם זה בצבא, ואז איכשהו זה התקצר לטלי. בשנים האחרונות חשבתי לשנות לטליה (השם שמופיע על ספרים שכתבתי ותרגמתי), אבל איכשהו המשכתי להרגיש את עצמי כטלי, וכך נשארתי עד היום.

היו תקופות בחיים שכאשר שאלו אותי איך קוראים לי, לא ידעתי מה להגיד.

הזוית האישית

איתמר הנכד המתעד: אני נהנתי לשמוע את הסיפור של סבתא.

סבתא טלי: שמחתי לספר את הסיפור כי איתמר נראה מאוד משועשע ממנו.