מאגר סיפורי מורשת

סבי דוד, נולד בעיר קזבלנקה במרוקו לפני כ-62 שנים. סבי הינו הצעיר מבין 7 אחים ואחיות.

בגיל 5, בשנת 1965, סבי עלה ארצה עם משפחתו לארץ ישראל.

לאורך השנים, משפחתו של סבי התאקלמה היטב בארץ, כולם נישאו, רכשו השכלה והקימו משפחות לתפארת.

סבי התגייס בגיל 17 שנים בלבד. במהלך 40 שנות שירותו הצבאי, סבי לחם במרבית מלחמות ישראל ואף קיבל צל"ש, ציון לשבח, בעקבות התקלות עם מחבלים, על גבורתו ואומץ ליבו. במסגרת לחימה סבי אף נפגע בחומרה ועד עצם היום הזה מתמודד עם פציעתו ומוכר כנכה צה"ל.

סיפורנו מתחיל באחד מהערבים בהם סבי יצא לחופשה קצרה להתרעננות מהצבא. כאשר עבר בדרכו למועדון ריקודים הוא הבחין בסבתי שישבה על ספסל, בלווי אחיה ואחיותיה. סבי החמיא לסבתי וסבתי התעלמה מחיזוריו. לאחר מספר פעמים שהוא ניסה לשוחח עמה, סבי הציע לסבתי להצטרף אליו למועדון. סבתי ענתה בשלילה לדבריה, "היא אינה הולכת למקומות מסוג זה וכבר קבעה לצפות בסרט עם אחיה".

סבי הציע כי ירכוש כרטיס לאותו סרט ואף עשה זאת. במהלך הסרט סבי שוחח עם סבתי ומצאו חן אחד בעיני השניה ומצאו נושאים משותפים רבים. כעבור שנה סבי הציע לסבתי נישואים בתאריך 1977 11 16, והם נשואים עד היום כ-45 שנים. לסבי ולסבתי נולדו ארבעה ילדים, בן אחד ושלוש בנות. הבכורה מבין הבנות, זו אמי .

הזוית האישית

שניר: אני אוהב את סבי וסבתי. הסיפורים הנפלאים והמצחיקים שבהם הם נוהגים לשתף אותנו הנכדים, מאוד מעניינים ואני מאחל להם עוד שנים רבות ומאושרות יחדיו.

סבא דוד: שכולם יחוו אהבה כזו מחויבת,אבל בלי המלחמות.