איך ניצלו חייה של סבתא אריאלה
סיפור זה מספר על סבתי מצד אבא . הסיפור מתרחש בירושלים 1948
לקראת סוף המנדט הבריטי כשסבתי הייתה בת שלוש היא גרה בירושלים.
היה שבת בבוקר פברואר 1948, אבא של סבתא אריאלה, שמעון הלך לבית הכנסת, אמא של סבתא אריאלה שרה הייתה במטבח, סבתא אריאלה ואחותה נורית היו בלול של נורית מתחת לחלון.
באותו בוקר תכננו עריקים מהצבא הבריטי בתמיכה של המופתי הירושלמי ובן דודו איש הצבא עבד אל-קאדר אל-חוסייני, לשים משאית נפץ ברחוב בן יהודה. הבריטים בתוך רכב משוריין ושתי משאיות עברו את המחסומים בלי בעיה והחנו את המשאיות ברחוב. לאחר שעשו זאת יצאו הבריטים עם רובים מהמשאיות ומהמשוריין וירו באויר תוך כדי נסיעה. לאחר כמה שניות המשאיות התפוצצו. גל ההדף האדיר מהפיצוץ ניפץ את החלונות ברחבי העיר. בין היתר החלון שמעל הלול של סבתא אריאלה ודודה נורית. שברי הזכוכית היו אמורים לפצוע קשות או אפילו להרוג את האחיות, אבל כאקט של משחק או כאינסטינקט רגעי סבתא אריאלה משכה מעליהן שמיכה ובכך ניצלו מפגיעה.
מילון
המופתי של ירושליםהמופתי של ירושלים הוא הפוסק מזרם האסלאם הסוני האחראי לאזורים הקדושים לאסלאם של ירושלים. כאשר היה האזור תחת שליטה בריטית, היה המופתי של ירושלים, משרה שממונית על ידי הרשויות הבריטיות.
ציטוטים
”כאקט של משחק או כאינסטינקט רגעי סבתא אריאלה משכה מעליהן שמיכה ובכך ניצלו מפגיעה.“