מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1957 נרשמתי לבית הספר  לקציני ים בעכו, כנראה ששכחתי שתשע שנים לפני כן, בשנת 1948, כשעליתי ארצה עם הוריי באוניית המעפילים "קפלוס", הייתי חולה ים במשך 14 ימים – כל ימי ההפלגה. אז נדבקתי במחלת הים הנוראית ששום חיסון, אפילו זה של ינקל'ה ניצן, לא ריפא אותי מעולם.

בכל מקרה, מאחר והייתי קטן ורזה וגם אבחנו אצלי רישרוש בלב – אוושה סיסטולית, שעזבה אותי רק באיומי אקדח ועל זה בפעם אחרת, התקבלתי לבית הספר "על תנאי". בסוף שנת 1958 נראיתי כבר בחור חסון: הדייסות, הלחם והקציצות שנאלצתי לבלוע בפקודת הדל'יתים (ראשי השולחן בחדר האוכל), יחד עם שיעורי ההתעמלות המופרעים של שרגא המורה, עשו את שלהם.

עד מהרה, הגיעה סוף השנה והייתי צריך לעבור ועדה רפואית שתחליט על עתידי והמשך לימודי בבית הספר, יחי החובש קרא לי ואמר: "בוא אריה, הוועדה רוצה לראות בכמה עלית במשקל." הובלתי אחר כבוד למחסן של המטבח ועליתי על המשקל שבו שקלו שקים של תפוחי אדמה, יחיה התעסק עם השקילה ואמר: "בוא נוסיף קצת". למרות שאסור לרמות, הוספנו: הוא הושיט את ידו והגיש לי שתי קופסאות של רסק עגבניות במשקל ארבעה ק"ג, "אתה רואה אריה, עלית במשקל יפה מאוד!" .

הופעתי בפני הוועדה, וכך נעשיתי אדמיראל עם ארבעה קילוגרם רסק עגבניות.

קישור לסרטון תיעוד של אריה רונה: 

חתונה

סבא וסבתא נישאו ביולי 1964, הם הכירו בבית הספר העממי. בחתונה היו אורחים רבים. סבא היה בן 22 וסבתא בת 21.

נישואי סבא וסבתא

תקופת הצבא

סבא שירת 35 שנים בצה"ל בעשרות תפקידים, רובם תפקידי פיקוד בים. בין השאר היה מפקד סטי"ל (ספינת טילים), מפקד פלוגת ספינות ומפקד השייטת. סבא השתחרר בדרגת תא"ל (תת אלוף). סבא מאוד אהב את השירות הצבאי. הרבה מהחברים שלו הם אלה ששירתו איתו בצבא.

הזוית האישית

אורי: היה לי כיף לעשות את התכנית הקשר הרב דורי, והיה לי כיף להכיר יותר טוב את סבי.

סבא: היה לי כיף לספר לנכד שלי על הסיפורים.