מאגר סיפורי מורשת

שמי איציק אשכנזי, אני יליד ישראל. השנה אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי גפן, יחד אנו מעלים סיפור מחיי אל מאגר המורשת של התכנית. סיפורי עוסק באירוע טראגי שחוויתי במהלך שירותי הצבאי.

נולדתי בשנת 1956 בנתניה, התגוררנו במושב בורגתה. בגיל שמונה עברנו להתגורר בהרצליה. במהלך הלימודים בתיכון בהרצליה, בכיתה י', התקבלתי לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. סיימתי את הלימודים בתואר טכנאי מטוסים על סוג מטוס הפנטום. בשנת 1974 התגייסתי לחיל האוויר לטייסת 119, טייסת הפנטומים. במהלך השירות התקדמתי לתפקיד כראש צוות, האחראי על מספר חיילים וחיילות.

בשנות השמונים יצאתי ללימודים אקדמיים בטכניון בחיפה. סיימתי את הלימודים בתואר מהנדס תעשייה וניהול. לאחר מכן יצאתי לקורס קצינים, במהלך השירות הזה עברתי תפקידים בכירים ומסווגים, שאחד מהם הייתה בבור של חיל האוויר בקרייה. בחיל האוויר, בטייסת בתל נוף, שירתי 23 שנים, במהלכן עברתי עשרות פעילויות מבצעיות ופיקדתי על מערכות חשובות ביותר בחיל האוויר.

אירוע טראגי מהשירות שלי – אובדן חבר 

ביום שבת בבוקר, במרץ 1974, היינו אמורים להוציא מטוס צילום לפעילות מבצעית בסוריה. בעת שהטייסים היו בתאים לפני המשימה והיציאה, קרתה תקלה: המטוס החל לבעור, שריפה גדולה פרצה בחלק התחתון במנועים. המראה היה קשה ומפחיד מאוד, נדרשה פעולה מהירה – לעלות למטוס ולחלץ את הנווט. חילוץ הנווט היה מהיר מאוד ללא תקלות ואילו אני והטייס נתקענו עם רצועות הביטחון שלא השתחררו. האש התחילה להגיע לכיווננו ואז פנה אליי הטייס ונתן לי את האולר שלו על מנת שאחתוך את הרצועות, ואכן חתכנו את הרצועות והצלחנו לחלץ את הטייס. המטוס נשרף כליל. אם היינו מאחרים חמש או שש דקות – ודאי ולא היינו בחיים היום. כמה שעות מתום האירוע התברר שאחד מהחברים נשרף ונהרג. האירוע היה קשה מאוד. עברנו שיחות עם פסיכולוגים על מנת לחזור עד כמה שאפשר לשגרה.

הזוית האישית

סבא איציק: האירוע הזה סימל ומסמל את ערך החיים, הנתינה, ההקרבה ודביקות במטרה – אלה הם כללי היסוד שאני מקווה יעברו אליכם, ילדי העתיד. אין עתיד ללא עבר.

גפן הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד לאורך כל התכנית. התחברתי יותר לסבא שלי, למדתי דברים חדשים אודותיו.