מאגר סיפורי מורשת

סבתא ליזט מספרת: נולדתי בקזבלנקה במרוקו. החיים במרוקו לא היו פשוטים, גרנו בבית אחד: הורים עם שלושה ילדים קטנים, אני הבכורה, יחד עם סבתא שהייתה לעזר בטיפול הבית והילדים. לפני שעלינו לארץ במרוקו, אמא שלחה אותי ואת אחותי, רותי למכולת לקנות לחם.

במרוקו חיינו ליד ערבים ופחדנו מהם, שיגנבו לנו את הכסף. הצעתי לאחותי שנלך שלובות ידיים ובכף היד בפנים נחביא את מטבעות הכסף, כך לא יידעו שיש לנו כסף.

סבתא בילדות בקזבלנה

התחלנו ללכת במעלה הרחוב, שלובות ידיים ולפני שהגענו למכולת עבר ילד ערבי ובעט בנו בידיים, הכסף נפל לרצפה, הוא אסף אותו וברח. בכינו וחזרנו הבייתה מאוכזבות. ואמא? כבר לא שלחה אותנו למכולת בלי מבוגר אחראי.

הגעתי לארץ כשהייתי בת 6 והתחלתי את לימודיי בכיתה א' מבלי לדעת מילה אחת בעברית. עלינו לארץ בשנת 1966 ורק כשהייתי בת 55 חזרתי למרוקו לראות את הרחובות ואת הבית שגרתי בו.

הזוית האישית

הנכד אריאל: "תודה רבה לסבתא ליזט היקרה ששיתפה אותי בסיפור ילדותה במרוקו נהניתי להקשיב לילדות של סבתא ולתעד את הסיפור שיישאר בליבי לעד"