מאגר סיפורי מורשת

שמי ליעד, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, אורה אלון. "אני בוחרת לספר את הסיפור של אימא שלי שכבר אינה בין החיים", כך אמרה לי סבתי אורה.

וכך סבתא סיפרה: "אימא שלי, מטילדה, נולדה בשנת 1931 וחיה ביוון בעיר סלוניקי, בת למשפחת שלום. הם היו משפחה בת חמש נפשות – אימא ברכה, אבא חיים, אח גדול יחיאל, אחות קטנה מרי. הם חיו באושר.

חיים עבד בדיג לפרנסתו. הבת הקטנה מצאה את בחיר ליבה ורצתה להתחתן. לא היה מקובל באותן השנים שהבת הקטנה תתחתן לפני הבת הגדולה ולכן החליטו הוריהם כי ישלחו לארץ ישראל את מטילדה, בחורה בת 18 שלא מצאה חתן ביוון. היא שמעה לעצתם של הוריה ומחליטה לעלות לארץ ישראל. בישראל לא ממתין לה עתיד, אך לפחות יימנע ממנה הצער לראות את אחותה מתחתנת לפניה.

משפחת שלום לא ידעה שבזכות עלייה זו תצליח מטילדה להינצל מציפורני הנאצים שמגיעים גם ליוון.

מטילדה הגיעה לחופי חיפה לאחר מסע קשה באונייה לישראל, היא תמיד סיפרה כי המסע היה קשה מאוד, היא סבלה ממחלת ים, הקיאה כל הדרך ולא אכלה כלום במשך כל השבוע של ההפלגה. כאשר הגיעה לישראל, המתינה לה דודה רחוקה שלקחה חסות עליה, והפכה אותה לשפחה בביתה: מטילדה כיבסה, בישלה ודאגה לכל צרכי הבית במשך כמעט שנתיים. המשפחה החליטה להכיר לה בחור בשם דוד שהתגורר בירושלים וחיפש להתחתן. מטילדה חשבה שזה כרטיס היציאה שלה מבית הדודה, והסכימה מיד.

בכל אותו הזמן שמרה על קשר עם משפחתה דרך מכתבים. כאשר התחתנה עם דוד ועברה לירושלים, התנתק הקשר עם משפחתה ביוון והיא תיארה לעצמה שזה בעקבות המעבר ולא העלתה בדעתה שיש סיבה אחרת.

הנישואין עם דוד לא היו פשוטים. דוד היה בחור קשה, פער הגילאים היה גדול. הם הביאו לעולם שמונה ילדים והפרנסה לא היתה קלה. דוד היה חייט שתפר חליפות לעשירים, ומטילדה ניקתה את בתיהם בבקרים. כשחזרה לבית, הייתה לעזר בתפירה וגיהוץ החליפות שדוד תפר. כמו כן, היא גידלה שמונה ילדים והחזיקה את הבית.

במהלך חייה לא הפסיקה לחשוב על משפחתה שהשאירה ביוון. יום אחד פגשה את מי שהיו השכנים שלה ביוון ושמעה מהם כי הנאצים הגיעו ליוון והעלו לרכבות את כל בני משפחתה ומאז לא שמעו מהם. אף אחד לא ניצל. מיד הבינה מטילדה כי משפחתה נספתה ולא נשאר מהם זכר.

דוד נפטר מהתקף לב כאשר אני, בתו הקטנה, הייתי רק בת 8. רוב אחיי היו בוגרים והפסיקו את לימודיהם על מנת לעזור בכלכלת הבית. הם התחתנו ועזבו את הבית. נשארו רק אמי ושני אחים גדולים ממנה בארבע שנים, שהיו אחים תאומים – גדעון ודני ז"ל. אימא השתדלה לנהל חיים נורמלים על אף שהיו במצוקה כלכלית מאוד גדולה. אימא (מטילדה) תמיד נראית לסבתי מאוד עצובה בגלל משפחתה, והחיים הקשים שעברה.

סבתא מטילדה נפטרה בגיל 53. לסבתא מטילדה היו שמונה ילדים ו- 26 נכדים. סבתא מטילדה השתדלה בכל יום שבת להכין בורקס ספרדי, כל הנכדים נפגשו ביחד בביתה בשכונת קריית היובל בירושלים. הם היו הולכים ביחד לשחק ב"מפלצת".

הזוית האישית

ליעד הנכדה המתעדת: חוויית התיעוד הייתה מעניינת, היה לי נחמד להעביר זמן עם סבתא. למדתי להכיר את השורשים של המשפחה שלה. סיפור מאוד מעניין שלא הייתי זוכה לשמוע אותו אם לא הייתי בתכנית הזו.