אוסקר עוזיאל וירני
סבי אוסקר עוזיאל וירני נולד בשנת 1946 בעיר רובנו בפולין. סבא גר בכפר קטן בשם פושיצ'ה, שם הוא גר עם הוריו וכלבו, ג'ק
כשסבא היה בן ארבע לערך, היה לו כלב שקראו לו ג'ק, והכלב היה מאוד חזק ונאמן, הוא היה החבר הכי טוב של סבא, והיה איתו כל הזמן.
יום אחד כשהדוור היה צריך להעביר לאמא של סבא חבילה חתומה, במקום להביאה למשרד של אמא שלו הוא הביא את החבילה לבית של סבא. ג'ק הכלב ראה שהדוור העביר את היד דרך הגדר, והרגיש שזה לא בסדר, הוא קפץ מעל הגדר ונשך לדוור את הרגל ולא עזב אותו, היחידה שיכלה לגרום לו לשחרר את הרגל, היתה אמא של סבא. אז הדוור התעצבן והתחיל לצעוק ולצרוח מכאבים. אמא של סבא הגיעה ואמרה לג'ק לשחרר את הדוור וכך קרה. הדוור התפתל מכאבים, ורצה להגיש תלונה על כך שג'ק נשך אותו. אז אמא של ג'ק אמרה לו, שהוא לא היה בסדר כי, היה צריך להעביר את החבילה לידיה, ולא להביא אותו לבנה הקטן, שלא יכול לחתום על כך שקיבל את החבילה. למרות זאת, הדוור הגיש את התלונה.
כאשר הגיע שוטר לבית, כדי לקחת את ג'ק לבדיקת כלבת, ג'ק שהיה כלב מאוד גדול, נכנס להתחבא, מתחת למיטה. והשוטר אמר, שהוא רק רוצה לקחת אותו לבדיקה והוא יחזיר אותו. אך ג'ק עדיין חשש, ולא הסכים לצאת מתחת למיטה. השוטר אמר בקול שג'ק ישמע, "אני מוציא את הנשק שלי, ושם אותו על השולחן". ואז ראו שג'ק לאט לאט יוצא מתחת למיטה. השוטר אמר לאמא של סבא, שיש להם כלב ממש ממש חכם, והוא מוכן לקנות אותו ממנה בכל מחיר. אך אמא של סבא אמרה שלא תוכל למכור את ג'ק, כי הוא גם החבר הכי טוב והיחיד של הבן שלה, גם הבייביסיטר שלו, וגם השומר של הבית שלנו. השוטר הבין והלך.
מאז בכל כמה זמן, השוטר היה מגיע לבקר כדי לבדוק אולי בכל זאת הם שינו את דעתם. לאחר זמן מה סבא והוריו עברו להתגורר בורשה. אך הם לא יכלו לקחת איתם את ג'ק. כשהם נסעו ברכבת, ג'ק ראה אותם והחל לרוץ אחרי הרכבת, במשך שלושה ימים. לבסוף הוא התייאש וחזר לביתם הראשון בכפר, כולו רזה, עייף ועצוב. מאוחר יותר סיפרו השכנים שלהם, שלאחר שנה ג'ק לא התאושש, ומת מבדידות ושיברון לב.
העיר הגדולה
סבא עבר לוורשה, ושם הוא נכנס לגן, וראה ילדים בגילו בפעם הראשונה בחייו. היה לו מאוד מוזר לפגוש את העיר הגדולה, עם הבניינים הגבוהים, התחבורה שנסעה כל היום והלילה. הם התגוררו בדירה ברחוב ראשי, ובלילה סבא לא הצליח להירדם בגלל החשמלית שנסעה ועשתה רעש, וכל פעם שנסעה בסיבוב הכבל שלה עשה ניצוצות והרבה רעשים. סבא נבהל מאוד כי חשב שזה ברקים, והתחיל לבכות. למחרת, אבא שלו, לקח אותו לסיבוב, בעיר הגדולה, ורשה. ולקח אותו לנסיעה בחשמלית והראה לו שזה לא מפחיד בכלל.
בשנת 1956 כשהוא בן עשר, סבא עלה ארצה לישראל.
הזווית האישית
תומר: סבא היה לך סיפור חיים מטורף ומעניין, ואני מקווה ומאחל לך להמשיך לחיות חיים מדהימים. אוהב אותך נכדך תומר.
מילון
פיוניריםתנועת פיונירים היא תנועת נוער לילדים המופעלת על ידי מפלגה קומוניסטית. בדרך כלל, התנועה כוללת ילדים בגיל בית ספר יסודי - בגיל מבוגר יותר הם עוברים לתנועה הקומוניסטית המיועדת לנערים ולצעירים. בברית המועצות הילדים התקבלו לתנועה בגיל 10-11 והיו חברים עד להגעתם לגיל 14. ויקיפדיה
ציטוטים
”סבא גר בכפר קטן בשם פושיצ'ה, שם הוא גר עם הוריו וכלבו, ג'ק “