מאגר סיפורי מורשת

שמי ליעד ובחרתי בסבא שלי יחיאל כדמות שאתאר ואתעד את סיפור חייו במאגר המורשת של תכנית הקשר הרב דורי. בחרתי את סבא שלי משום שהוא דמות מאוד חשובה בחיי והוא סבי היחידי, אני מאוד מסוקרן לדעת עליו יותר. כיום סבי בן 63, הוא מתגורר בנתניה ועוסק כאיש אחזקה בחברת רדימיקס.

ילדות

סבא שלי נולד בשנת 1960 בשכונת קטמון בירושלים. בגיל 3 הוא עבר עם משפחתו לבית שמש, בה הוא גדל עד גיל 20. סבא שלי גדל בשכונה מעורבת של עולים חדשים ממרוקו, עיראק, איראן וניצולי שואה מאירופה. באותה תקופה היה מחסור גדול, לא היו טלפון או טלוויזיה ולחלק מהאנשים אפילו לא היה אוכל, אך הייתה שמחת חיים. הדלתות של כולם היו פתוחות לכל השכנים ובחזרה מבית הספר הילדים היו אוכלים צהרים בכל פעם אצל שכן אחר. למשפחתו של סבי לא היו חסרים אמצעים מפני שלסבא רבא שלי הייתה עבודה במכבי האש, כך שהייתה להם פרנסה שהספיקה לכל צרכיהם. לאבא של סבי הייתה משאית בה הוא היה לוקח את סבא שלי כל שבת לטיול ולבקר את המשפחה. לסבי היה בית קרקע שם הם היו מגדלים את הפירות והירקות שלהם ומשחקים בין העצים. סבי מתאר שהייתה להם ילדות יפה מאוד.

תחביבים היום

לסבי יש תחביב אחד שעובר בתורשה מהסבא רבא והוא: שעונים. בזמנו הפנוי הוא עוסק בתיקון שעונים. יש לו בבית אוסף של 300 שעונים לפחות, (בלי הגזמה, אני ספרתי) יש לו שעונים במטבח, בחדר השינה, בסלון ובשני המחסנים. יש לו שעוני כיס, שעוני קוקייה, שעוני יד, שעונים עתיקים של מעל 150 שנה ושעונים חדשים.

תחביבים פעם

בעבר לא היה לסבי תחביבים מיוחדים, היו כל ילדי השכונה יורדים לשחק יחד. הם היו רוכבים על אופניים, משחקים בכדור, תופסת ומחבואים. כל ילדי השכונה יחד היו בונים כלי תחבורה בעצמם כמו קורקינט על ידי עצים וגלגלים שהיו מוצאים ברחובות ורוכבים איתם במדרונות ברחוב. הייתה להם ילדות פשוטה ומלאת שמחת חיים.

הזוית האישית

ליעד הנכד המתעד: נהניתי לעשות עם סבי את התכנית ואת סיפור התיעוד, וגם אני נהניתי לבלות עם סבא שלי. גיליתי עליו יותר ממה שידעתי קודם לתכנית. החוויה שלי עם סבא שלי ולגלות על ילדותו הייתה נפלאה, כיפית ומרשימה ביותר. רוב הדברים היו דברים שממש לא תיארתי לעצמי (לטובה) על מה שהוא עבר. סבי נהנה מאוד מהחוויה של הסיפור שהוא סיפר לי, הוא נהנה לבלות איתי זמן.