מאגר סיפורי מורשת

שמי לאוניד בסין, נולדתי וגדלתי בעיר מוסקבה שברוסיה. נולדתי בזמן מלחמת העולם השנייה. היו לי הורים ושני אחים.

שירתי בצבא של ברית המועצות. שירתי ליד הגבול של סין ותפקידי היה לחלק ציוד לחיילים ולתקן מסילות רכבת. אני עד עכשיו זוכר את הקור שהיה לנו בחורף ואת הדג המלוח שהיו מחלקים לחיילים. בצבא הרוסי השירות הצבאי נמשך שלוש שנים ולא יוצאים הביתה עד תום התקופה. אי אפשר להתקשר הבייתה וגם ההורים לא היו יכולים להתקשר אלינו, היינו כותבים מכתבים לבני המשפחה והם היו כותבים לנו בחזרה.

לאחר השירות הצבאי, הלכתי ללמוד צילום. התחתנתי עם אשתי, אנה, ונולדו לנו שני בנים. עבדתי כצלם קולנוע במשך למעלה מ- 25 שנים. השתתפתי בצילומים של הרבה סרטים מפורסמים ברוסיה, מאוד אהבתי ונהניתי מהעבודה שלי. לעיתים, הייתי מביא איתי לסט הצילומים את בני הבכור, הוא אהב זאת מאד ופעם אחת הוא אף נכנס לתמונת רקע באחד הסרטים.

בשנת 1991 אני ואשתי קיבלנו החלטה לא פשוטה – לעלות לארץ ישראל. ההחלטה הייתה קשה בגלל שנאלצנו לעזוב את מקומות העבודה שלנו, למכור את הבית שלנו להשאיר מאחור את אחי. הילדים שלי נאלצו לעזוב את הלימודים שלהם בבית הספר ולהיפרד מחברים שלהם. למרות כל הקשיים, החלטנו לעשות את הצעד הזה מכיוון שהמצב במדינה שלנו בה חיינו הפך להיות לקשה מאוד ואף מסוכן. באותה עת בברית המועצות חלו שינויים פוליטיים וכלכליים שהשפיעו לרעה על האוכלוסייה.

עליתי לארץ עם אשתי, שני בניי שהיו אז בני 16 ו9 ואמה של אשתי. כשעלינו, סבלנו מקשיים כלכליים ולא ידענו את השפה, נאלצנו לעבוד קשה ובעבודות שונות שלא היו קשורות למקצועות שלנו ברוסיה, על מנת להרוויח קצת כסף. עברנו מספר דירות שכורות והילדים עברו מספר בתי ספר בעקבות העתקת מקום מגורים של המשפחה. תקופת העלייה לא הייתה קלה עבור כל בני המשפחה. עם זאת, הצלחתי למצוא עבודה בקולנוע הישראלי ואף זכיתי להשתתף בצילומים של מספר סרטים ישראליים. אחר כך, עברתי לעבוד בערוץ RTVI שהוא ערוץ בינלאומי לדוברי השפה הרוסית ויש לו אולפנים גם בישראל. הצלחתי לקנות דירה וגם מכונית. בניי הצליחו לסיים מוסדות להשכלה גבוהה ואשתי מצאה עבודה במשרד שנהנתה ממנה.

התחביב שלי זה לצלם, יש לי המון מצלמות בבית מסוגים שונים ואני כמעט לא יוצא מהבית בלי מצלמה. אני מאוד טוב בזה ואף לימדתי את נכדיי איך לצלם נכון. בחדר שלי יש הרבה תמונות שאני צילמתי ואני נהנה להסתכל עליהן מדי יום. אני אף משתתף בפורומים באינטרנט בנושא הצילום והרבה פעמים פונים אליי לצורך התייעצות. כמו כן, אני אוהב לקרוא ספרים ויש לי ספריה עשירה בבית בשפה הרוסית.

הזוית האישית

מיכאל הנכד המתעד: במהלך הכנת הסיפור דיברתי עם סבא שלי ועם אבי על מנת לאסוף פרטים ומידע שהיו חסרים לי לצורך התיעוד. הופתעתי לגלות הרבה דברים על סבא שלי ועל אבי שלא ידעתי קודם. העובדה שבחרתי לעשות את העבודה על סבא שלי הייתה מאוד נעימה עבורו וגם עבור אבי. אני נהנה לספר על סבא שלי וגאה בו מאוד.