אהבת הסריגה של סבתא ורדה הלר
שמה של סבתא שלי הוא ורדה הלר, שם נעוריה הוא שניידרמן. היא ילידת חדרה, למדה בסמינר לגננות ועבדה כמזכירה בכירה ובחברת מחשבים. סבתא נולדה עם קום המדינה, בילדותה היא למדה בבית הספר ארלוזורוב, ובנעוריה ובתיכון בקיבוץ מרחביה.
היא התחתנה עם דיויד הלר ונולדו להם שני ילדים: עמיחי ואיתי, יש להם ארבעה נכדים. כיום סבתא בפנסיה, היא עובדת בגינה, עושה עבודות יד (סורגת), קוראת הרבה, נפגשת עם חברות.
גלגולו של חפץ
החפץ העובר במשפחה הוא בגד סרוג, יוצר בבית של סבתא רבתא אהובה, הבגד שייך לסבתא ורדה, אימא של סבתא. סבתא רבתא סרגה עבורה את הבגד שהיתה צעירה. הבגד עשוי מחוטי צמר. את אהבת הסריגה סבתא רבתא העבירה לסבתי והיא ממשיכה לסרוג גם היום בפנסיה.
הזוית האישית
סבתא ורדה: מאיה אהובתי, אני מאחלת לך בריאות, שתהיינה לך הרבה חברות ושתהני מכל מה שתבחרי לעשות בעתיד.
מאיה: סבתוש, אני אוהבת אותך כל כך הרבה, מאחלת לך בריאות רבה ושתמשיכי להנות ולהיות סבתא מושלמת כפי שאת עם לב ענק, לב זהב".
מילון
סריגהסריגה היא אחת ממספר דרכים להפוך חוט או סיב ליריעה. תוצר הפעולה נקרא סריג. בניגוד לבדים ארוגים, שבהם חוטי השתי קלועים בחוטי הערב בהצלבה, בדים סרוגים מכילים שורות מקבילות של חוט אחד מתמשך. השורות מחוברות האחת לשנייה באמצעות לולאות, הנקראות "עיניים", שבהן לולאות קצרות של חוט משורה אחת, כרוכות סביב לולאות מהשורה הסמוכה. (ויקיפדיה)