מאגר סיפורי מורשת

אסתר דהן, בת 78, ילידת העיר רבאט שבמרוקו, גדלה עם שישה אחים שמתוכם היא השנייה. ההורים היו מבוססים ובעבר הייתה להם חנות של חפצי זהב וביתם היה מפואר ומלא בכל טוב.

העלייה לארץ:

בשנת 1962, כשהייתה בת 16, אסתר ומשפחתה עלו לארץ ישראל, עם הגיעם לקחו אותם לעיר אופקים. כאשר הגיעו לשם היו בשוק טוטאלי, מכיוון שהיה להם ברבאט בית מפואר וגדול וחיים כיד המלך, והביאו אותם באופקים לאוהלים ולדירות כל כך קטנות שלא היה אפשר להסתדר שם עם תשע נפשות. לפי דבריה של אסתר, היה לה קשה מאוד לקבל את המצב ולכן היא הגיעה לדוד שלה שגר בעיר ירושלים. היא גרה אצלו בכדי לצאת לעבוד במטרה לרכוש להוריה דירה בעיר ירושלים ולמעשה כך קרה. לאחר כשנה של עבודה קשה בכמה מקומות, אסתר השיגה סכום לקניית דירה בת חדר אחד להוריה, ולשבעת אחיה. הם התגוררו בדירה מעט זמן עד שלבסוף המדינה נתנה להם מטעמה דירה בת שלושה חדרים.

ילדות

אסתר מספרת שניצלה בילדותה כל רגע ורגע ואספה כמה שיותר חוויות יחד עם החברות שלה שהכירה במקומות העבודה בהם היא עבדה. הן טיילו ביחד, עבדו ביחד, נסעו ביחד לים ותמכו אחת בשניה ועד היום היא בקשר עם החברות שלה עד כדי כך שקנו דירות סמוכות אחת לשניה. אסתר מספרת לי בכל מפגש שלנו ביחד שהמקום האהוב עליה הוא הים ושהיא כל כך אוהבת להיות שם. באחת מן הפעמים היא נסעה לים המלח והייתה בים עם חברותיה, ומרוב שנהנו לא שמו לב שהן נסחפות ללב הים והמלח חדר לאוזניה. כתוצאה מכך היא איבדה 90% מהשמיעה באוזן ימין.

נישואין

בגיל 20 הכירה בחור – שמעון דהן (ז"ל). אחרי שנה התחתנו והפכו לבעל ואישה. שמעון נולד בעיר מרקש (עיר הבירה של מרוקו) והיה בנו של רבי יוסף דהן זצ"ל ונצר לשושלת שלמה של רבנים. היא התחילה עבודה במשרה מלאה במעון ויצ"ו שבבית הכרם ושמעון התחיל לעבוד בתעשיה הצבאית שהייתה בעבר בבית הכרם. הם עברו לגור יחד בשכירות בשכונת קריית מנחם שבעיר ושם נולדו להם ארבעה ילדים: סימונה, אליז, יוסף (ז"ל) ושלמה.

חפץ יקר לליבי

זו מכונת פסטה שקיבלה אסתר מאמה לפני פטירתה. המכונה יקרה לליבה מפני שאסתר נהנתה לשחק איתה בהיותה קטנה ולפני פטירתה של אמה היא קיבלה אותה. כיום אסתר נוהגת להשתמש במכונה לפחות פעם בחודש וכל פעם שמשתמשת בה נזכרת שאהבה לשחק בה.

תקופת הקורונה

בתקופת הקורונה היה לאסתר געגוע לקניון. הקניונים היו סגורים והיא נהגה לבלות שם בימי חמישי עם חברותיה לשכונה. עקב הקורונה הקניונים נסגרו.

יש לי חלום

חלומה של אסתר הוא לחזור לבית בו גדלה, כי היא מתגעגעת לילדות שלה. אסתר סיפרה לי שאהבה מאוד להישאר בבית עם אמה ואביה וגם כשכולם היו בחוץ ושיחקו, היא אהבה את החום של הבית.

כיום, יש לאסתר 13 נכדים וארבה נינים, והיא כל כך אוהבת את החיים. בעלה נפטר ממחלת לב בגיל 85 ומאז היא מתגוררת לבדה בקריית מנחם ומבלה את זמנה עם חברותיה על הספסל שמתחת לבית, או בקניון עם הנכדים והנכדות שלה.

הזוית האישית

שירה: אני נפעמת מלשמוע את סיפור החיים של סבתא בכל פעם מחדש ומאחלת לה עוד המון שנים של אושר ובריאות!

סבתא אסתר: נהניתי מאוד לספר לשירה את סיפור החיים שלי, כמובן שבקצרה, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה, היא הקשיבה לי ועזרה לי מאוד ואני אוהבת אותה.