מאגר סיפורי מורשת

שמי דני אדלר, סבא של נגה, עמה אני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי ולה סיפרתי את סיפורי. נולדתי בתאריך  3.9.1950 בכפר סבא. מקור שמי הוא על שם הסבא שלי דני אברהם דניאל שנולד בצ'כוסלובקיה.

הורי

מוצאם של ההורים שלי – הם נולדו בצ'כוסלובקיה. אבא שלי נולד בשנת 1909 ואימא שלי נולדה בשנת 1911 הם התחתנו בשנת 1935 ולמחרת החתונה עלו לישראל. ראוי לציין כי בתקופה הזו טרם קמה מדינת ישראל. הם באו באונייה, בתקופתם קראו למדינה "פלסטינה". כשאבא ואימא שלי עלו לפלסטינה הם התגוררו במושבה כפר סבא שכיום היא עיר, הם עלו לבד, בלי אחים או אחיות וכל המשפחה נשארה בצ'כוסלובקיה. אז  לא היו אמצעי תקשורת כלל. לאחר מלחמת העולם השנייה, שונו הגבולות והאזור שבו הוריי נולדו הועבר לאוקראינה. חלק מבני משפחתם שנשארו נספו בשואה.

התקופה לפני השירות הצבאי ואחריה

אני, כמו כל ילד, למדתי בבית ספר יסודי בכפר סבא ולאחר מכן, למדתי בישיבת בני עקיבא בנתניה ובשנת 1968 התגייסתי לצבא, במסגרת השירות הייתי זמן רב באזור תעלת סואץ ולאחר מכן שירתי בגבול לבנון. עברתי קורס קצינים והחלטתי להמשיך בשירות קבע כי נהניתי מאוד בשירות הצבאי וראיתי בכך אתגר גדול.

במלחמת יום כיפור בשנת 1973 אחי הגדול, אריה, נהרג בקרב השריון ברמת הגולן. הוא גויס למלחמה והשתתף בקרב השריון בהגנה על רמת הגולן. האירוע גרם לי מוטיבציה נוספת להמשיך בקבע למרות שהוריי התנגדו לכך לאור האסון שקרה במשפחתנו.

בשירות הקבע הייתי בצפון, באזור צפת ושם הכרתי את אשתי שהייתה אחות בבית החולים "זיו" בצפת ובשנת 1975 התחתנו ועברנו לגור יחד בכפר סבא כאשר היא התגוררה בחיפה קודם לכן.

בשנת 1980 עברתי לשרת שוב בגבול לבנון ובתקופה זו היו הפגזות של קטיושות על קריית שמונה ויישובי הגליל וכתוצאה מכך לא הייתי מגיע הביתה לאורך תקופה ארוכה. עקב זאת עברנו לגור, כל המשפחה, לקיבוץ לביא עם שני תינוקות. החלטה זו הייתה מאוד קשה לעבור לאזור לא מוכר ולשנות את אורח החיים בהתאם לחיים בקיבוץ, לדוגמא, התינוקות היו בבית ילדים במשך רוב היום אכלו שם, ישנו שם. הארוחות המשפחתיות היו במסגרת חדר האוכל בקיבוץ.

בשנת 1992 השתחררתי מצה"ל ועברנו להתגורר בחיפה והתחלתי לעבוד בשלטון המקומי כגזבר וכמנכ"ל. כיום אני משמש כחשב מלווה מטעם משרד הפנים ברשויות שונות כולל רשויות ערביות.

הזוית האישית

נגה וסבא דני: הייתה חוויה מוצלחת מאוד שקירבה בינינו מאוד. נגה למדה להיות סקרנית ולדעת על סיפור חייו של סבא, לטייל ברחבי הארץ ולאהוב את ההיסטוריה של ארץ ישראל.

אנו מאחלים לעצמנו עוד הרבה בילויים משותפים.