מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני יוני דרור ואני בת 71, יש לי שני בנים ושבעה נכדים. הייתי מורה לאנגלית והיום אני מאמנת אישית. אני מאוד אוהבת לטייל בארץ ובעולם, אני אוהבת לקרוא ולקרוא סיפורים לנכדים, במיוחד לקטנים ואני אוהבת הרבה שיחות עם הילדים על הרבה נושאים.

המקום בו נולדתי 

אני לא מתגעגעת למקום בו נולדתי אבל יש לי זיכרונות מאוד יפים מהמקום. נולדתי ביפו ובגיל 5 עזבתי את המקום אבל המשכתי לבקר את הסבתא שגרה שם עד גיל עשרים. הייתי מבקרת שם המון והולכת לחוף הים. זה היה בית גדול, וכל פעם שאני עוברת שם אני נזכרת בילדות שלי.

ילדות 

כילדה מאוד אהבתי מוזיקה, ניגנתי באקורדיון במשך כמה שנים ומהיסודי הייתי במקהלות. אהבתי מאוד לשבת ולדבר עם חברות, לשחק במשחקי הקופסה מונופול, הרמז ושבץ נא, ובעיקר לקרוא. קריאה הייתה התחביב העיקרי שלי. המאכל האהוב עלי היה מרק עוף.

בתי הספר בזמני היו פחות מפוארים, יותר פשוטים, היו פחות חדרי לימוד ולא היו חדרי מחשבים וגם בכללי לא היו מחשבים. בבית הספר המקצוע האהוב עלי היה דקדוק. שם בית הספר שלי היה גורדון. לצערי בילדותי לא אהבתי ספורט, לא הייתי טובה כל כך בתחום זה, גם בספורט בבית הספר פחות אהבתי להשתתף. הדבר היחיד שאני זוכרת שהייתי טובה בו ביסודי זה ריצה למרחקים קצרים ובתיכון קפיצה ממקום גבוה. אני מרגישה שעברתי שינוי מפעם להיום, עשיתי המון עבודה עצמית, שחררתי הרבה מאוד דברים שהפריעו לי והיום אני מרגישה במקום טוב.

חיי בגרות 

פעם ראשונה שהיה לי בן זוג היה בגיל 18, הכרתי אותו דרך חברה. התחתנו בשנת 1975.

בצבא הייתי מורה לחיילים בוגרים שהתגייסו מאוחר מסיבות שונות. כל כמה חודשים עברתי לשרת בבסיס אחר, זה היה שירות מאוד מעניין. לימדתי אותם עברית.

בתקופה שעוד היו לי רק ילדים קטנים זו הייתה תקופה גם קשה וגם אחת מהיפות בחיי. מאוד אהבתי לראות איך התינוקות שלי גדלים ואיך הם מתפתחים. גרתי בפתח תקווה.

עוד קצת עליי 

אין לי העדפה בין פעם להיום. פעם אהבתי את מה שהיה והיום אני אוהבת מה שהיום. אני חושבת שבכל שלב בחיים אנחנו אוהבים דברים אחרים ואנחנו צריכים למצוא את הטוב שיש בכל שלב בחיים. אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן אחורה ולבחור איזו עבודה שהייתי רוצה, הייתי בוחרת להיות פסיכולוגית כי אני חושבת שאני יודעת להקשיב לאנשים ולעזור להם.

הזוית האישית

פלג: היה לי כיף להיפגש עם סבתא שלי ולהכין איתה את הסיפור, זה עזר לי לדעת עליה יותר וגם זה עוד זמן לבלות איתה ולדבר איתה, כי לא תמיד אפשר. באותו היום האוטו שלה היה במוסך אבל למרות זאת אבא שלי בא לקחת אותה אלינו והספקנו לעשות הכל בזמנים המתאימים. בנוסף למדתי שבכל חג תמיד חגגו יחד כל המשפחה.