מאגר סיפורי מורשת

מרים ארנסט לבית וייספלנר נולדה בתל אביב ב-4 לפברואר 1936, לשלמה וייספלנר מקרצ׳פיץ׳, פולין, ולמעכה וייספלנר (לבית הרשליקוביץ׳) מפראשקה, פולין. הייתה לה אחות אחת: אלה, אשר נולדה בגרמניה ב-15 לאוקטובר 1931, כאשר שלמה ומעכה עשו את דרכם מפולין, לגרמניה, לצ׳כוסלובקיה, ומשם לפלשתינה. משפחתה של מרים הייתה משפחה דתית, עם סבה מצד אמה, צבי, אשר היה לרב בפראשקה.

בילדותה, מרים ומשפחתה התגוררו ברחוב בוגרשוב 53 בקומת הקרקע, היא העבירה את ילדותה יחד עם חברותיה במשחקי קלאס ובקפיצה בחבל. היא תמיד ראתה באחותה הגדולה אלה מולדת לחיקוי, והייתה נוהגת להיגרר אחריה, מטאפורית ומעשית, למשל, הייתה נוהגת ללכת עם אלה וחברותיה לים, מאחר והם גרו בקרבת החוף. כאשר הן היו מסתבכות, מרים תמיד הייתה תמיד יוצאת מצרותיה בשלום, אך אחותה לא, והייתה נענשת רבות על ידי הוריה.

גדלה מרים, וכך גם אהבתה לספרות ולשירה, אשר היה המקצוע האהוב עליה בבית הספר. היא הייתה נוהגת לקרוא ללא הפסקה בשעות הפנאי שלה, והייתה שומרת מחברות בהן הייתה כותבת פואמות שקראה ואהבה. אהבתה לספרות ושירה ליוותה את מרים כל חייה, כל שבוע הייתה הולכת לספריה ומשאירה ספרים אשר הייתה מסיימת עד תום בשעות הפנאי שלה.

בסוף שנות החמישים, הכירה מרים את ישראל ארנסט, והזוג התחתן ב-21 לאוגוסט 1960. לאחר ארבע שנים נולד בנם הבכור, עדי, אשר לימים היה איש מכירות ושיווק אשר מטיס מטוסים להנאתו. שלוש שנים לאחר מכן נולדה בתם היחידה של מרים וישראל, שירלי, מנהלת מרפאות חוץ וכיום אחראית הדרכה בקופ״ח כללית. שבע שנים לאחר מכן, נולד בנם הצעיר של מרים וישראל, אושיק, (אשר שמו התחלף מספר פעמים לאחר לידתו) מתכנת הייטק, ומהנדס תוכנה.

למרים מעולם לא היה רישיון נהיגה, מאחר שכל פעם שבאה להוציא אותו, החליטה לדחות את הטסט, עד שלבסוף החליטה שלא להוציא. אך עם גדילתם של הילדים, עבדה מרים בשלל חנויות בגדים בכיכר המדינה, שם הכירה את חברתה הטובה, דניאלה, אשר עבדה איתה באחת החנויות, ונהפכה למכרית טובה של המשפחה. למרים וישראל הייתה קבוצת חברים, אשר הכיר ישראל מן הצופים כילד, וכשנישאו כולם, נהפכו עשרים החברים לחבורה.

במשך חייה מרים וישראל היו נוסעים לארגנטינה לעיתים תכופות מאוד מאוד, לבקר את משפחתו של ישראל אשר נשארה בארגנטינה כאשר משפחתו שלו היגרה לפלשתינה כחודשיים בלבד לאחר לידתו, והיו נוהגים לטייל יחד עם המשפחה בברזיל ובאורגוואי.

מרים מאוד אהבה את בריטניה, את אהבתה לבריטניה פיתחה אחרי שנסעה למדינה עם אלה, ואחר כך נהגה לנסוע לשם פעמים רבות עם אלה, ישראל, הילדים, אלה ובעלה יחיאל, או אף לבד. בהמשך, כשגדלו הילדים, היו נוסעים מרים וישראל עם קבוצת החברים שלהן לאירופה לעיתים תכופות.

עם השנים, נולדו נכדיהם של מרים וישראל, והיא נהפכת לסבתא, ובשנת 2000, נפטרה אלה לאחר חצי שנה מסרטן. אובדן זה היה לאובדן הכי קשה שחוותה מרים בחייה, אלה הייתה האדם אשר תמיד היוותה לה השראה, ומותה שבר את לבה. מרים הייתה לסבתא חמה, אשר גרמה לכל אחת ואחד מנכדיה להרגיש אהובה, ותמיד אהבה לתת לנכדיה מהאוכל אשר הייתה מבשלת. את שעות הפנאי שלה הייתה מעבירה בקאנטרי הקלאב, משחקת ברידג׳ עם חבריה, קוראת ספרים ללא הפסקה, או מדברת בטלפון שעות עם דניאלה, מחברותיה הטובות.

ב-15 לאוקטובר 2021, מה שהיה אמור להיות יום הולדתה התשעים של אלה, נפטרה מרים בשלווה רבה בביתה מסרטן בגיל 85. בהחלט אפשר להגיד כי למרים היו חיים מלאים, מלאים אהבה, שמחה, והרפתקאות, אשר היו לדברים שהנחילה לילדיה ונכדיה. מרים אף זכתה לפגוש את נינה הראשון, דבר אשר הסב לה אושר רב.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, תשפ"ג 2023, במסגרת מעורבות חברתית שהתקיימה בבית הספר עירוני א' בתל אביב בהנחיית המורה המובילה שרון גפני.