מאגר סיפורי מורשת

שמי אילת כהן, סבתא של אריאל. נולדתי ב 7.5.1949 בעיר חיפה, כאשר נכבשה העיר אילת וכך קיבלתי את שמי.

עם הזמן קיבלתי את שם החיבה שלי "לוּקִי". בנערותי עברתי לגור ברמת גן. שם הצטרפתי לתנועת הנוער "השומר הצעיר" נהגנו לעיתים לרקוד ריקודי עם . עברו שנים עברתי ללמוד ולגור בירושלים שם פגשתי את מייק והתחתנו. ערב אחד שעברתי ליד בית תרבות שמעתי מוזיקת ריקודי עם. בסקרנות נכנסתי לראות את מעגל הרוקדים. במרכז המעגל "רקד" בחור את הריקוד והרגיש כמו רקדן כוכב. נהניתי לראות זאת ורציתי להצטרף ולרקוד ריקודי עם .

באתי למייק בעלי והצעתי לו ללכת לרקוד ביחד, אבל הוא סירב . שאלתי אותו "אתה אוהב אותי? האם אתה מוכן להקדיש לי שלושה חודשים לנסות לרקוד איתי ריקודי עם?" . הוא הסכים .

מאז רקדנו ריקודי עם בהנאה רבה באופן קבוע . מייק כל כך נהנה לרקוד ואפילו הצטרף ללהקת ריקודים שהופיעה גם בחו"ל. 25 שנים רקדנו ביחד ונאלצנו לפני שנתיים להפסיק לרקוד בגלל מחלתו של מייק, שנפטר לפני כמה חודשים. אבל אני לא הפסקתי לאהוב את  מייק ואת הריקודים. ובעידודה של אריאל נכדתי מקווה לחזור לרקוד בשביל ההנאה הנפשית והזיכרון הנעים ממייק.

סבתא לוקי ואריאל בביקור במוזיאון "אנו"

הזווית האישית

אריאל: אהבתי שסבתא השתתפה במפגשי הקשר הרב-דורי, נהניתי ולמדתי מהביקור במוזיאון "אנו" ומכל התהליך בכיתה.

לוּקִי: זה היה פרויקט מאד פותח לב, ויצר קשר חם עם הנכדים.