מאגר סיפורי מורשת

סבא עובדיה מספר את סיפור חייו:

שמי עובדיה רוזלי, נולדתי בשנת 1941 בעיר איסטנבול שבטורקיה. בשנת 1949 עלינו לישראל.

ילדות באיסטנבול והעלייה לישראל

בכיתה א' למדתי בבית ספר אליאנס זה  היה בית ספר פרטי. בבית הייתי הילד הצעיר ביותר מתוך שלושה אחים. האח הגדול שלי עלה בשנת 1948 לישראל והשתתף במלחמה בשייטת חיל הים. משפחתי ואני עלינו במאי 1949, כשנה אחריו והצטרפנו לאחי, הייתי בן שמונה, בעלייתנו לארץ. מהורי נשארו לי בירושה זוג פמוטים לנרות מכסף הם בני עשרות שנים ואני ממשיך לשמור עליהם.

עברנו מחנות עולים רבים תחילה הגענו לשער העלייה בחיפה, שם התחלנו ללמוד על המצפה לנו בארץ. לאחר מכן עברנו למחנה עולים בבנימינה, שבו שהינו שנים אחדות וגרנו באוהלים, לאחר מכן העבירו אותנו למחנה עולים בטבריה, שם גרנו באוהלים ואחר כך בשיכון במשך מספר שנים. לאחר מכן עברנו לגור בשיכון א' בעיר התחתית בטבריה.

זה היה בשנות ה-80 בשיט שלי ושל אשתי בכנרת

בשנת 1954 עברנו לגור בדרום תל אביב וגרנו שם עד גיוסי לצה"ל.. בגיל 14 אבי נפטר ממחלת סרטן ריאות, דבר שחייב אותי לצאת לעבודה על מנת להתקיים. אחותי שעלתה איתנו לארץ, נישאה למכר שלנו ונשארנו  בבית אימא ואני לבד.

על מנת שאוכל ללמוד ולסיים בית ספר תיכון למדתי נרשמתי לתיכון מקצועי שלומדים בו בערב ולומדים מקצעות טכנולוגים. לאחר סיום למודי עברתי לבית ספר מקצועי בצבא למקצעות של חיל החימוש.

שירות צבאי

התגייסתי באוגוסט 1959, נכנסתי לחיל חימוש, בבית הספר לחימוש, שם עברתי קורס הכשרה במשך תשעה חודשים. בתום תקופה זו הוסמכתי לתפקיד נשק של חיל רגלים, הייתי בחטיבה 85.  בצבא שימשתי כנשק במחנה תל נוף עד סיום שרותי הצבאי ולאחר מכן שירתי 29 וחצי שנים עד שחרורי. במשך שירותי במילואים השתתפתי במלחמת ששת הימים בשנת 1967 וגם במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 – גם במלחמות בהם השתתפתי עסקתי במסירת ובטיפול בנשק- תחום המומחיות שלי.

מקצוע ועיסוק

עבדתי בעבודות מכונאות ומסגרות ולמדתי כשלוש שנים בבית ספר ממשלתי למנהלים וטכנאים. התקבלתי לעבודה בתעשייה האווירית ושם עבדתי כטכנאי וכתבתי הוראות טכניות באנגלית להרכבת חלקים במטוסים שונים.

הקמת משפחה – חיים אזרחיים

בשנת 1964 נישאתי לדבורה, זו הסבתא של רום. הקמנו משפחה של שני בנים ובת אחת, אימא של רום. תמיד אהבתי לשחות, תחילה כשגרנו בצפון בכנרת לאחר מכן המשכתי בתחביב השחייה גם בתל אביב ובבת ים.

יציאה לגמלאות

יצאתי לגמלאות בשנת 1994, לפני 29 שנים. זמננו מוקדש לטיפול בנכדים, במשך 12 שנים טיפלנו בנכדים של בננו הבינוני וכיום אנו מטפלים בנכדים של בתנו כבר 13 שנה.

תקופת הקורונה עברה עלינו בסדר, אנחנו היינו שליליים לקורונה במשך שנתיים, בשלב הסופי חלינו והיינו חיוביים ללא תסמינים מיוחדים.

קישור לסירטון שסבא מספר על שירותו הצבאי

הזוית האישית

הנכד רום: היה מאוד מעניין ללמוד שסבא שלי נלחם בכמה מלחמות למספר היה מאוד כיף לספר לדורות הבאים את סיפורו.