מאגר סיפורי מורשת

שמי אברהם מוסקוביץ, נולדתי בשנת 1941 ברומניה. עליתי לארץ ב1954 כשאני בן שלוש עשרה.

ברצוני לשתף אתכם בסיפור ההצלה של יצחק כהן איש צוות מהאוניה "שקמה".

האנייה שקמה היתה שייכת לחברת "צים" ותפקידה היה להביא סחורות מאפריקה. שקמה היא אחת מהאוניות להובלת בולי עץ (Logs) שבנויות בדרך כלל כשמרכז הכובד שלהן נמוך יותר, מאשר באניות מטען רגילות. שלש אניות להובלת בולי עץ מאפריקה היו לחברת צים, אלון שקמה ואשל. טעינת העצים היתה בדרך כלל במעגנים פתוחים מול חופי מיומבה, ניאנגה ונמל פורט ג'נטיל שבגבון.  בולי העץ היו נטענים בתחילה בתוך מחסני האניה, ומיושרים בעזרת כבלי הכננות. לאחר שהתמלאו המחסנים מטעינים את בולי העץ על הסיפון לגובה של כמה מטרים, משקלם של בולי העץ שעל הסיפון, הם הסיבה שהאוניה בנויה כך שמרכז הכובד שלה נמוך.(מתוך אתר Cgate)

בחורף 1970 יצאה האנייה "שקמה" ממערב אפריקה אל מדינת ישראל. באחד הלילות, התחילה סערה גדולה בים, ואני הייתי רב החובל באנייה. כשעליתי לסיפון לחזק את החבלים בחרטום האוניה,  התרומם לפתע גל גדול מהרגיל,  והרבה גלים הציפו את החרטום. ראיתי  שאחד מאנשי הצוות נפל למים. שם האיש היה יצחק כהן ,שהיה באותו זמן בן עשרים וארבע.

בשלב הראשון זרקנו לו גלגל הצלה, אבל הוא לא הצליח להגיע אליו. הורדתי  סירת הצלה ממונעת עם עוד שני מלחים, ירדנו  למים והסערה הייתה מאוד חזקה. מהגשר צעקו לנו שקשר עין אבד עם יצחק. הסירה התרחקה מהאנייה, וניסתה למצוא את יצחק. לאחר כמה דקות  ראינו אותו מחזיק את גלגל ההצלה. ניסינו להתקרב אליו, אבל הגלים היו חזקים מאוד ולקח לנו זמן רב להגיע ולהתקרב.

הסירה התקרבה אבל לא יכולנו למשות אותו מהמים, כי לא הצלחנו לייצב את הסירה. בשלב הזה לקחתי חבל, וביקשתי מאנשי הצוות להחזיק אותו. קפצתי למים והגעתי אל יצחק. ניסיתי להרים אותו, אבל לא הצלחתי ,כי יצחק לבש מעיל ומגפיים שספגו הרבה מאוד מים. לבסוף שנינו נשארנו על הגלגל עד שהגענו אל הסירה.

עכשיו נתקלנו בבעיה נוספת. האנייה הגדולה עלתה וירדה בגלל הגלים הכבדים, והיה מסוכן לנסות להגיע אליה חזרה.

בשלב הזה הרגשנו אני והצוות שלי, שהסיכויים להינצל  קלושים . חשבנו על המון רעיונות, והחלטתי להסתכן, ולנסות לקרב את הסירה מהצד. בדרך זו קיוויתי לתפוס אותה. זה דרש מכל  אחד מאתנו לעשות  את העבודה בדייקנות, ובמהירות, וכך חשבנו שאולי יש סיכוי סביר להינצל.

ידענו שזה הסיכוי היחיד שלנו להינצל. למזלנו הרב הצלחנו במשימה, והצלחנו לחזור חזרה לאנייה.

במשך כל הזמן הזה אישתי ואחי היו בגשר הספינה, וחיכו לראות מה יקרה, ואיך האירוע יסתיים. כשבוע לאחר האירוע חזרה האוניה "שקמה" לנמל חיפה, ואנו שבנו הביתה בשלום.

כיום אני חי באנגליה אבל זכיתי להיפגש עם הנכד שלי ולספר לו את סיפור ההצלה של יצחק כהן.

סבא בעת מילוי תפקידו כרב חובל

הזווית האישית

רועי המתעד: שמחתי מאד להיפגש עם סבא באנגליה, שם הוא מתגורר, ולשמוע את סיפור ההצלה של יצחק כהן. כשסיפר לי את סיפור ההצלה, הייתי מאד גאה בסבא שהיה רב חובל, והצליח להציל אנשים בים.