מאגר סיפורי מורשת

אברהם חמו ממצרים – כדורסלן עבר ישראלי, מאמן כדורסל וקצין משטרה שעסק בתחום מניעת צריכת אלכוהול וסמים בקרב צעירים ואף פרסם מספר ספרים בתחום זה, לאחר שחרורו מהמשטרה הקים את מכון חינוך מפעיל ומונע ובמסגרתו מהווה יו"ר משותף של עמותת עתיד בטוח.

"בשנת 1948 עם הקמת מדינת ישראל חיי היהודים במצרים היו לא קלים ובהחלטתו של אביו של אברהם הוחלט לעלות לארץ ישראל בעיקר בגלל בנותיו. כשנודע למעסיקים של אביו שהם רוצים לעבור לישראל, הם לקחו לו את הפספורטים המצרים כדי שהוא לא יוכל לעזוב. אבא של אברהם הוציא דרכונים צרפתים ושלח את אברהם לקנות כרטיסים לצרפת. כשהלך לסוכנות, נדחה על ידם והלך לקנות לבד כרטיסים. ואז הודיע למשפחתו, לאחר מכן משפחתו הגיעה ברכבת, הם עלו על האונייה וברגע האחרון גם אביו הצטרף. בצרפת אנשי הסוכנות קיבלו אותם במרסי ושלחו אותם למחנה מעבר לעולים יהודים שהגיעו מכל אירופה כדי לעלות לישראל. בצרפת בילו כחודשיים ולאחר מכן עלו על אוניית "נגבה" ששטה לחיפה. ביום הראשון לשיט נולד לאברהם אח בשם דוד.

כשהגיעו לארץ גרו במחנה מעבר "שער העלייה" ולאחר תקופת הסתגלות קצרה הועברו למחנה העולים הגדול בפרדס חנה. אברהם יצא ממחנה העולים לחדרה כדי לחפש עבודה ושם מצא עבודות דחק רבות כמו סלילת כבישים, חפירת בורת ולאחר זמן מה נהפך למנהל עבודה. אברהם היה המפרנס היחידי של המשפחה, את כל הכספים העביר לאמו והיא השתמשה בו לצרכי המשפחה (האב היה גאה מדי מכדי לקבל כסף ישירות מבנו). לאחר תקופה שבה הצליחה המשפחה לפרנס את עצמה עברו למעברה וקיבלו צריפון. בגיל 17 וחצי בשנת 1952 קיבל צו גיוס לצה"ל, היות והיה המפרנס היחידי של המשפחה יכול היה לקבל שחרור מצה"ל אולם סירב וביקש להתגייס." (מתוך עבודת שורשים של יובל ויונתן לוטם, הנכדים)

" את כל האנשים שהגיעו לשער העלייה היו מחלקים לשש אפשרויות: אפשרות אחת, שולחים אותם לקיבוצים, אפשרות שנייה למושבים, אפשרות שלישית למעברות, אפשרות נוספת הייתה לשלוח לבית עולים, אפשרות נוספת הייתה גם לאנשים שהיו להם חברים, הם יצאו לעיר ברחו כדי להסתדר לבד, אפשרות שישית זה אנשים תשושים וחולים, אותם שלחו בדרך כלל לבתי עולים. אנחנו קיבלנו את העצה של דוד עזרא ולא נסענו למושבים, והתעקשנו ללכת לבית עולים. בית העולים לא היה נוח. שמה היינו כמה חודשים טובים, קשים מאוד. בית עולים זה כמו בית סוהר. היו שם גדרות עם כלבים לשמירה ולא יכולנו לצאת ולהיכנס. ברור שאני ברחתי מתחת לגדר כדי לחפש מקום עבודה, הבאתי כספים, אבא לא היה לוקח את הכסף אלא נותן הכל לאימא."

"אנחנו רוצים לברוח בכל הכוח מבית הסוהר, בית העולים. … רציתי לצאת משם בכל מחיר. הצלחתי לקבל מכתב מהעבודה בחיפה, מיד עם המכתב העבירו אותנו יש למעברה בפרדס חנה. עברנו מאוהלים מלאי בוץ אל בדונים, שזה בד עם עץ, היו לנו שני חדרים. הסתדרנו. הייתי צריך לנסוע הרבה לחיפה ובסוף קיבלו אותנו אל טירת הכרמל."

אברהם חמו, כנס הוקרת אנשי המעברות במוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי, תשפ"ב 2022

סרטון תיעוד נוסף של אברהם חמו

הזוית האישית

הסיפור פורסם במאגר המורשת על ידי צוות תכנית הקשר הרב דורי בשיתוף פעולה עם עמותת מעברות – מעקירה לתקומה