מאגר סיפורי מורשת

אני סימה, סבתא של עדידוש המקסימה, יחד אנו משתתפות בתכנית הקשר הרב דורי ומעלות סיפור מחיי אל מאגר המורשת של התכנית.

רציתי לספר לכם על הילדות שלי. נולדתי בשנת 1944 בתקופת שלטון המנדט הבריטי, בתקופה זו גוייסו חיילים לבריגדה. אבא שלי גוייס לבריגדה ונשלח לאיטליה. אותנו, הילדים של חיילי הבריגדה, שלחו למוסד. את ילדותי העברתי במוסדות, בלי אהבת אב, כי אבי חלה באיטליה בשחפת והיה בסגר, אי אפשר היה לבקר אותו ולאימא שלי לא ניתנה האפשרות לגדל אותנו.

מאלבום התמונות

מהמוסדות עברתי עם אחותי לגור בקיבוץ רמת רחל וגם שם לא היה לנו טוב, כי היינו ילדי חוץ וכל השאר גרו שם עם הוריהם, היחס אלינו לא היה טוב. שם סיימתי את בית הספר היסודי. כך העברתי את ילדותי עד שהגעתי לתיכון. ואז חיי השתנו.

הפכתי להיות עצמאית, הרגשתי חופשיה, היו לי הרבה חברים וחברות (לא כמו במוסד). אחרי שסיימתי בית ספר תיכון התגייסתי לצבא וזו הייתה התקופה הכי יפה שלי. עם שחרורי התחלתי לעבוד בסוכנות היהודית בתור מנהלת לשכת מנכ"ל המחלקה להתיישבות. גרתי בירושלים ושם העברתי את חיי. הכרתי בחור מקסים בשם גבריאל, היה מבוגר ממני בשבע שנים ונתן לי הרגשת ביטחון, דבר  שלא היה לי בילדותי. בשנת 1966 נישאנו.

בשנת 1967 נולד בננו הבכור בנימין, שנקרא על שם סבו. בשנת 1969 נולד בננו השני רן, בשנת 1979 נולד בננו השלישי גיל, בשנת 1980 נולדה בתי רינת. היו לנו חיים נהדרים. בשנת  1985 בני הבכור התגייס לצבא, היה לוחם ומפקד בגולני ולצערי בשנת 1987 הוא נהרג. מאז עזבנו את ירושלים ועברנו לגור במודיעין. בשנת 1997 יצאתי לפנסיה. בשנת 2018 סבא של עדי חלה ונפטר ומאז אני חיה לבד, אבל ילדיי ונכדיי המהממים לא עוזבים אותי לרגע.

כהורים צעירים

הזוית האישית

סבתא סימה: ממש נהניתי לעבוד עם עדידוש. ילדה חכמה, מעניינת ותמיד סקרנית לדעת הכל. עבדנו בשיתוף פעולה מלא. המפגשים היו מאוד מעניינים. זו הייתה חוויה נהדרת לפגוש ולשמוע את הסיפורים. תודה למחנכת שסידרה מפגשים כאלה.

עדי הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד מתוכנית זו, למדתי דברים שלא ידעתי עליי ועל המשפחה שלי, היה כיף לעבוד עם סבתא שלי וזה פיתח את הקשר שלי עם סבתא.