מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי המשולש של סבתא עופרה, אמא איריס והנכדה עדי – שלושה דורות של בוגרות בית הספר קריית עמל בקריית טבעון, נפגשות להביא את סיפורו של סבא רבא של עדי מראשוני מתיישבי קריית טבעון ומייסדיה.

סיפורו של סבא רבא זאב שרמן

סבא זאב נולד בתאריך: 10.12.1911 ברוסיה. המשפחה עלתה לישראל שסבא רבא זאב היה תינוק כבן שנה בשנת 1912. המשפחה הגיעה לתל אביב הקטנה. "לא היו אז כבישים ולא חנויות ולא שמעו עוד על כלבו שלום. בתים אחדים פזורים לחוף ים – זו הייתה בערך כל העיר"

מעשה בחמור, נוכל וסבא רבא קטן

"בעת שהיה בן 5 שנים לערך, קיבלו אחיו עבודה לפרנסת המשפחה ולמחרת בבוקר יצאו לדרך. זאב הקטן הביע רצון להצטרף, אך כמובן, לא קיבל רשות וכך בחשאי השכים קום ועקב אחריהם בדבקות, צעדיו הקטנים עכבוהו, הוא איבד עקבותיהם באחד הפרדסים. נוכל זקן מצאו מיבב חרישית על ארגז איסוף בין העצים. שאל על ביתו והוריו ובמוחו נרקמה מזימה " מדוע שלא ארוויח מן המציאה?".

אחרי שגילה את כתובתו, קשרו הנוכל לחמור והובילו חזרה. בינתיים, בבית החלו החיפושים אחרי זאב בכל האורוות, בשדה, על כל תל ושביל. נרתמו כל אנשי העיר לאתרו. מי על סוס, מי ברגל ומי באוטומוביל. הערב כבר ירד, המשפחה כמעט נואשה כשלפתע נשמעו קריאות מבחוץ, שהפיחו בהם תקווה חדשה: "אדון שרמן, הנני, התרצה את בנך? תוכל לקבלו מיד לרשותך, תמורת סכום נאה לכיסי על שמצאתי את רכושך". חשכו עיניו של אבא שרמן, חשכו עיניהם של בני המשפחה, בראותם את הקטן קשור לחמור וכאחד החלו רצים בחשכה. ראה הנוכל את עדר הרצים, נפערו עיניו מגודל ההמולה, קיפץ חיש מן החמור ונס על נפשו בבהלה" (מתוך הספר אבו-דיאב, זאב בערבות ארץ ישראל, שכתבה אימי איריס).

רועה צאן וגפיר

בשנת 1923, החל זאב בעבודתו בעמק יזרעאל, כרועה צאן ביום ושומר שדות בלילות. בשנת 1929 נענה לקריאתו של יישוב מאזור הצפון "תל – חי" והצטרף לעבודות ביישוב ולשמירה בלילות. בשנת 1930, זאב כבר בן עשרים, נוסע לנוח מעט בבית הוריו בתל אביב ומקבל הצעה לבוא לשיך אברק לחדש יחד עם אחיו את קבוצת הרועים. זאב הצטייד במכנסי בריצ'ס (מכנסי רכיבה) ובכמה רבשקות רוסיות (חולצות) ויצא לדרך יחד עם אחיו הגדול אפרים. המסע המסוכן ברכרכים לשייך אברק נמשך שלושה ימים "ביום השלישי למסעם הגיעו ליעדם, היישוב שייך אברק – טבעון – בשמו האחר, ובהגיעם קיבל את פניהם אלכסנדר זיד – מייסד אגודת השומר. זאב התקבל אצל משפחת זיד בחמימות רבה הוא הפך לחלק מהמשפחה…וקיבל על עצמו את העבודה האהובה עליו: הוא רועה את צאנו של אלכסנדר זיד ובלילות שומר על שדותיו."

תחנות בחיי סבא רבא זאב

בשנת 1932 נשא זאב את מרים לאשהובתור שיכון לזוגות צעירים קיבלו מערה: "בקיץ היה קריר ונעים אך בחורף היה קר במערה….ולהתחמם אפשר היה רק בעזרת מדורה. בשעות היום היה העדר יוצא אל האחו ובלילה נם את שנתו… עם זאב ומרים. כן, המערה שימשה כבית לזוג הצעיר ולצאן גם."

סבא רבא זאב וסבתא רבתא מרים בפתח ביתם בשנת 1932

בשנת 1936 יצא זאב כשומר לאדמות כורדני שבעמק זבולן ושם התגורר בצריף בודד עם אשתו. שטח השמירה השתרע על כ – 60 אלף דונם אדמה. ההתנפלויות התדירות על ידי הכנופיות לא הרתיעו את זאב ולא סכלו שמירתו.

בשנת 1938 שב זאב עם אשתו ומטלטליו לשייך אברק שב. לזוג זאב ומרים נולדו שלוש בנות. בשנת 1939 נתבקש זאב ע"י שרות הבטחון להצטרף לנוטרות (משטרת היישובים היהודים תחת הפיקוח הבריטי מעל). זאב שימש כמפקד קטע שחלש מאזור כפר חסידים ועד נהלל.

בשנת 1946 פושט זאב את בגדי הנוטר ומצטרף אל חברי ארגון "ההגנה" – ארגון יהודי המגן על יישובים יהודים מפני התנכלויות. בתוקף תפקידו בשורות ההגנה יצר מגע עם המודיעין הערבי. זאב ידע את השפה הערבית ונוצרו קשרי חברות וידידות ביניהם. הם כינו אותו אבו-דיאב – אבא זאב. שם זה דבק בו כל השנים.

בשנת 1948, נולדה מדינת ישראל החלוצים זכו בהתגשמות חלומם. השמחה לא ארכה זמן רב ולמחרת בבוקר פרצה המלחמה – מלחמת השחרור. "באותה שנה צעד זאב עם הפרשים הראשונים של משטרת ישראל. הוא התהדר במדי המשטרה כ – 18 שנה. משנת 1953 פיקד זאב על תחנה בגבול הלבנון. בכל השנים האלה עסק במגוון פעילויות ביניהן: תפיסת מסתננים, מבריחי סחורות גנובות וסמים, חקירות ועוד. סיפורי מעלליו רבים וראויים לכתיבה בפרקים נוספים. זאב שרת במשטרה עד שנת 1966 – שנה בה פרש מהשרות.

אמא איריס הראתה לי תמונה מתוך האלבום המשפחתי וסיפרה לי על חלק מעלילותיו של סבא רבא זאב.

בתמונה אלכסנדר זייד יושב, מאחוריו אלכסנדר פן, מימינם סבתי, מרים (הררי) שרמן, אוחזת בטלה, משמאלם כוכבת זייד וחברה.

מסיבת יום ההולדת לסבא רבא זאב בשנת 1990 כשהיה בן 80

מצאנו את נאומו של סבא רבא זאב אותו הקריא במסיבת יום הולדתו ה – 80….הנאום הכתוב שסבא רבא השאיר מתעד ומנציח חלק קטן מפעילותו.

דמותו של סבא רבא זאב, דמותו של חלוץ "שמדינת היהודים הייתה משאת נפשו כל ימיו.   

שלושה דורות

עופרה שרמן – אריאלי, סבתא שלי, עופרה היא הילדה הראשונה שנולדה בטבעון. אמי איריס אריאלי – אבקסיס, נולדה בטבעון בשנת 1963, בת לראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל. אמא התחתנה עם אבא מיכה אביקסיס וכמובן גרים בטבעון. סבא רבא זאב זכה להכיר ולהנות מניניו משני אחי הגדולים מאור וגל ואני עדי, בתם של איריס ומיכה , נכדתה של עפרה אריאלי והנינה של סבא רבא זאב, מעלה את סיפורו למשמרת לדורות הבאים.

סבא רבא זאב עם מאור וגל

בשנת 1993 הוציאה לאור אימי איריס את הספר "אבו-דיאב – זאב בערבות ארץ-ישראל" המתעד את סיפורו המרתק של סבא רבא זאב. בהקדשה לספר כתבה לו אמא: "לסבא שלי…קטונתי מצעיר בניך ומאחרון המשוררים.." מתוך השיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר

כריכת הספר

הזוית האישית

עדי: אמא איריס כתבה על סבא רבא זאב: "מי שרוצה להכיר את סבא זאב, יעצום את עיניו, יפתח את הלב וינסה לו לרגע קט לעלות על כנפי הדמיון…." הציטוטים בתיעוד סיפורו של סבא רבא זאב לקוחים מתוך הספר אבו-דיאב, זאב בערבות ארץ ישראל, שכתבה אימי איריס אריאל – אבקסיס.

תשע"ח –  סבתא עפרה עפרה אריאלי, הספיקה להשתתף במפגש הפתיחה עם הנכד אלון בן שבת

סבתא עפרה אריאלי ז"ל הייתה בתו של סבא רבא זאב שרמן הילדה הראשונה בטבעון

בית ספר קריית עמל מציין השנה 80 שנה להיווסדו. השנה  הצענו לתלמידי שכבת כתות ה'-ו', המשתתפים בתכנית לבחור באזרחים ותיקים, בוגרי בית הספר שלנו – סבים וסבתות של התלמידים.

אלון בן שבת, נכדה של עפרה אריאלי ז"ל, מיד הצביע ואמר שסבתא שלו היא בוגרת בית ספר ושהוא ירצה לקחת איתה חלק בתכנית. כמובן שמחתי מאוד ובירכתי על כך.

ההתרגשות לקראת מפגש הפתיחה הייתה רבה, השנה  משתתפת קבוצת גדולה במיוחד של 36 משתתפים. עפרה אריאלי הגיעה למפגש הפתיחה החגיגי בספריית בית הספר. לאחר פעילות הפתיחה והיכרות בין המשתתפים, התעוררה שמחה והתרגשות גדולה כאשר עפרה אריאלי ז"ל, פגשה שני משתתפים נוספים – מוטי רזניק ואיקה פרויד – שלושתם בוגרי בית ספר קריית עמל. האיחוד המרגש ביניהם עורר חווית רבות וסיפורים מימים עברו בבית הספר. חווית המפגש תועדה בתמונות המדברות בעד עצמן.

נראה היה כי התכנית בבית הספר תזמן להם סגירת מעגלים. בתדהמה קיבלנו את הידיעה על מותה הפתאומי של עפרה אריאלי ז"ל שהלכה לעולמה בתאריך 30.11.17. לצערנו לא זכינו לשמוע את סיפור חייה, במסגרת המשך המפגשים בבית הספר.

יהיה זכרה ברוך.

רותם נידם – מובילת תוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר קריית עמל טבעון .