מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא ברשת כל היום גולשת..

סבתא אילנה עם עדי והנכד שחר
המשפחה של סבתא אילנה עמר
אמרתי לכם שסבתא שלי ברשת נעלמה...

סבתא ברשת כל היום גולשת…שחר דיקמן, מספר על סבתא אילנה עמר:

איפה תוכלו למצוא את סבתא?

סביבת הפייסבוק – קשר רב דורי זיכרון יעקב – סבתא מתעדת את המפגשים ויוצרת את הקשרים

אם במתכון לאכילה חשקתם, תמצאו אותו אצלה:  "סבתא בישלה ארוחה".

אם ברעיון ליצירה חפצתם, או פעילות ייחודית לגן הילדים, תמצאו את סבתא שלי ב"חגיגת גן"…

אמרתי לכם שסבתא שלי ברשת נעלמה… 

אז איך הכל התחיל?

השנה, תשע"ה, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, בבית ספר ניל"י בזיכרון יעקב, יחד עם סבתי אילנה עמר. סבתא אילנה נולדה בישראל, בחיפה בשנת 1949, בשכונת הר כרמל. סבתא נישאה לסבא ברוך ונולדו לה שלושה ילדים, בן ושתי בנות. ליאת בתה היא אימי.

סבתא הגיעה לתכנית עם ידע בסיסי במחשבים. במהלך המפגשים מהטכנולוגיה התלהבה, ומשבוע לשבוע לנושא נסחפה . וכך התחילה סביבות פייסבוק לפתוח, לתעד את המפגשים ולשמור על קשרים בין כל המשתתפים. את פעילותה תוכלו לראות בקישורים המצורפים.

במהלך מפגשי התכנית, בין הפעילויות הרבות שעשינו בקשתי לתעד את סיפור חייה. וסבתא אמרה: "אין לי סיפורים מהגולה וגם לא סיפורי עלייה". סבתא ממשיכה ומספרת: "נולדתי בישראל, משפחתי היא משפחה שורשית ארץ ישראלית, רב דורית. 11 דורות בארץ ישראל, גם של סבתא אילנה וגם של סבא ברוך. המקור הראשוני, צאצאי הצאצאים ממרוקו. במהלך הדורות נדדו המשפחות ממרוקו, לאיטליה, לסוריה לבנון ולארץ ישראל… אני דוברת ספניולית וערבית ארץ ישראלית. גדלתי בשכונת הר כרמל, בחיפה. זיכרונות ילדותי הם זיכרונות של קיבוץ גלויות היו לנו שכנים מכל העמים: רומנים, מרוקאים, תימנים, בולגרים. סיפורי הילדות שלי, הם סיפורי הבוסתן הספרדי."

סבתא נולדה בישראל, היא אומרת שהיא והמדינה החברות הכי טובות, כי שתיהן נולדו ב – 14 למאי. "ארץ ישראל היא החברה שלי". 

סבתא שלי מאוד מיוחדת, היא גם כותבת וממש משוררת. אז את סיפור חייה הארץ ישראליים, החלטנו יחד להעלות בחרוזים, סבתא המשוררת ואני המתעד:   

ישבתי עם סבתא שלי שוב ושוב,לדבר על דבר מה חשוב,על סבתא שהייתה קטנה…וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…

אני מכאן…"כאן ביתי פה אני נולדתיבמישור אשר על שפת הים…כאן החברים איתם גדלתי,ואין לי שום מקום אחר בעולם"…

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…בתאריך 14 למאי 1948 קמה ונולדה "מדינת ישראל" – של העם היהודי. ובתאריך זה בדיוק, כשמדינת ישראל חוגגת יום הולדת *שנה* נולדתי ב – 14 למאי 1949 בעיר חיפה. 

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…"אנחנו כאן דורות על דורות… אחד עשרה במספר" אבא שלי, סבא רבא שלך אלי ז"ל, שזכה לחיים ארוכים חי עד 94 שנים, נולד כאן, גם אביו וסבו וסב סבו… הוא נלחם בצבא הבריטי, למען הקמת המדינה, נפצע ואיבד את עינו במלחמה ומאז… שרים "עין לציון צופיה".

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…על סבא ברוך שגם נולד כאן – כן כן כאן לפני שסבתי אילנה נולדה, בטרם נולדה המדינה, אז קראו לה "פלסטינה". גם אביו וגם סבו וגם סב סבו מכאן … עשרה דורות נולדו כאן… בארץ המובטחת.

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…על נוף ילדותה בעיר חיפה, על "גן הבהאים" זו עם "כיפת הזהב", שהיה צמוד לחצר ביתה, וכמה אהבה את בית הספר בילדותה. במיוחד את החברים, הפסקות, המשחקים המיוחדים. 

קלאס, חבל ארוך, חמש קוביות, הולה-הופ, גוגואים, פקקים, וגולות, חמור ארוך, עמודו, תופסת ומחבואים. מספרת… על אוסף תמונות חלקות, בולים ותקליטים, על גלידה חמה ומרמלדה, סיפולוקס ואורנג'דה.

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…על סנדלים תנכיות, נעלי גולדה, נעלי שבת ונעלי עקבים. על איש הקרח עם פעמון גלינג גלאנג "קרח קרח הוא צועק", ועל איש הנפט העגלון, שדאג לתנור החימום, לפתיליית הבישול והפרימוס. על… החלבן, הסנדלר, החייט, החנווני והירקן 

ועל רדיו, פטיפון, טלפון עם חוגה וטלויזיה בשחור לבן.

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…איזה מזל שסבא ברוך, פגש את סבתא אילנה, וחשב שהיא נחמדה, איזה מזל שהם התחתנו והקימו משפחה.

איזה מזל, שסבא ברוך וסבתא אילנה, החליטו לגור במקום הכי טוב, במושבה שלנו זיכרון יעקב. יחד גבוהה גבוהה על גבעה ירוקה בין ירק ופרחים הקימו את בית חלומותיהם וגידלו שלושה ילדים. את אימי ליאת, דודי אליעד ודודתי איילת, שהם המשפחה שלי. כאן הם למדו … שירתו בצבא… שוב… למדו רכשו השכלה… ולזכרון יעקב חזרו באהבה.

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…על הבית בן 30 שנה, שסבא לבד בנה ומאז הם בכל בוקר מתעוררים מוקדם, אוכלים ארוחת בוקר ומשקיפים על חוף הים, הכי יפה בעולם.

וסבתא שוב אומרת ושוב היא מספרת…על חתונה בגינה, על כל הנכדים שנולדו בזכרון המושבה, ברית מילה ,יום הולדת, בר מצווה. בבית של סבא ברוך וסבתא אילנה ועל המסורת הקבועה: יום שישי משפחתי.

 

המנהג הקבוע…אצל סבא סבתא זה ידוע. לארוחה עם יין וקידוש והרבה… נישנוש… סבא שלי אומר שסבתא מבשלת לתפארת והגיע הזמן שכולם ילמדו ממנה גם…אז עכשיו משסבא וסבתא "גדלו" מעט…הם שינו את המנהג. מעתה מפגש יום השישי המסורתי, מתארח בבית הנכדים, פעם כאן… ופעם כאן… ופעם כאן…וסבא נותן ציון על הבישול זה מובן. כי לסבא שלנו יש טעם יחיד ומיוחד שרק סבתא מכירה את הטעם שלו בלבד. אבל סבא, הוא כמו סבא יש לו שיטה מיוחדת לחלק ציונים, הוא מעודד, תומך, ממתיק את התבשיל, אף פעם לא מכשיל, מחלק ציונים גבוהים ביותר כך הוא את הבשלנים והבשלניות במשפחה מאתגר, כדי שבפעם הבאה יצליחו יותר. ועכשיו לסבתא שלי נשאר הרבה… הרבה זמן…

היא באה איתי לשיעורי "סבתא ברשת", יש לה פייסבוק – גוגל – דאר אישי, פתחה גם קבוצה "הקשר הרב דורי" מעלה שם תמונות באופן חופשי. פתחה לה "קבוצת בישול" משלה מחלקת מתכונים והתמונות בכל הרשת והמושבה.

היא נוסעת לטייל ב"גוגל" וב"בית התפוצות", לאחרונה היא גם מצלמת וסורקת. היא צוללת גם ברשת, באופן חופשי ל – Google Earth. משם יוצאת לטייל בחו"ל: לאיטליה, צרפת, סין, יפן ושבדיה וגם לנורבגיה, עד לקוטב מגיעה  בכל הגלובוס טיילה. 

עכשיו יש לי ממש בעיה, מאז שסבתא  גילתה את הרשת…סבתא שלי לא כל כך פנויה היא נעלמה…סבתא ברשת כל היום גולשת….היא משוטטת… ברשת.

אמרתי לכם שסבתא שלי ברשת נעלמה… שחר דיקמן, תשע"ה

לזכרו של אורי אורבך ז"ל , שר המשרד לאזרחים ותיקים

אני משתתפת השנה בתכנית "הקשר הרב דורי" בביה"ס ניל"י בזכרון יעקב. בתאריך ה- 16.2.15, קבלנו את הבשורה המרה על מותו בטרם עת של אורי אורבך, שר המשרד לאזרחים וותיקים. חודשיים עברו מאז – כולנו כואבים את מותו. לקראת הכנס השנתי של תכנית ה"קשר הרב דורי" והספר הדיגיטלי המופק לזכרו, כתבתי מספר הגיגים שכל האזרחים הוותיקים בתכנית שלנו להם שותפים…

מילון

נעלי גולדה
נעליים צבאיות לנשים

ציטוטים

”סבתא שלי לא כל כך פנויה היא נעלמה לי...היא משוטטת... ברשת.“