מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הקמת אתר ההנצחה הממלכתי לזכר החללים הבדואים

סאם עם סבא סעדי זיאד
סבא מדליק משואה לרגל יום העצמאות 2005
תרומה לחברה והנצחת הלוחמים הבדואים

שמי זיאד סאלח סעדי, נולדתי בתאריך 16.6.1958 לשבט סעדיה, אני מתגורר בכפר בסמת טבעון, נשוי ואב לשלוש בנות. המשפחה שלי ידועה ומפורסמת בקרב בני השבטים האחרים והיו ידועים כאנשי מסורת אמונה ודת, עשיית צדק ומשפט ובקבלת אורחים. בני המשפחה היו מנהיגי השבט ותואר המוכתר (מנהיג השבט) היה מקרבם. אני בן למשפחה בדואית מפוארת המונה שלושה אחים ושבע אחיות וינקתי מאבי את המסורת הבדואית. בקיאות ברזי וכללי המשפט הבדואי, מנהגים, טקסים וחוכמת חיים, מאז באנו כינו את בני המשפחה – אנשי הספר.

למדתי בבית ספר יסודי ממלכתי בבוסמת טבעון ולאחר לימודיי התיכוניים התגייסתי למשטרת ישראל למודיעין והיה לי שירות מאתגר. בתקופת שירותי עברתי מספר הכשרות, למדתי תקשורת באוניברסיטת חיפה והוראת נהיגה בשלוחת הטכניון.

מגיל צעיר נחשפתי לשרות הביטחוני, אבי היה הקצין הבדואי הראשון במשמר הגבול, אשר התגייס בעקבות נפילת אחיו בשנת 1948. בהיותו בשרות צבאי אבי היה מנהל בית ספר אזורי ונתבקש להתגייס למג"ב ע"י כוחות הביטחון, להניע את האוכלוסייה הבדואית להתגייסות לשירות בטחוני. המשיך את דרכו אחריו בשנת 1972 אבי סאלח סעדי ז”ל, שנהרג בתקרית עם מחבלים בגבול הצפון בגשר בן. כאשר התקרית הייתה עם סיירת אגוז ונהרגו מספר חיילים וביקשו עזרה מתחנת משמר הגבול סאסא, אבי פיקד על כוח החילוץ, אולם נהרג בתקרית הנ"ל בהיותו מציל חיי החיילים. הוא הצטיין במרדפים, באומץ לב, במסירות ובדבקות במשימה, גילוי אומץ לב בלתי רגיל, נכונות להקרבה, מקצועיות וכושר מנהיגות. הוא היה מנהיג ומפקד מוערץ וכתב את תורת הגישוש שעד היום צ"הל ומשמר הגבול מלמדים אותה בבתי הספר לגישוש. הוא היה בעל מספר רב של עיטורים ואותות על הצטיינות.

בשנת 1983 התחתנתי עם מרים סעדי ונולדו לי שלוש בנות: רנא בעלת תואר שני, עובדת סוציאלית משה"בט, רשא בעלת תואר שני במשפטים, עובדת במשרד המשפטים, לנא מורה לאנגלית. כיום אני סבא לשבעה נכדים. כיום אני מנהל את אתר ההנצחה הממלכתי לזכר החללים הבדואים ויושב ראש יד לבנים הארצי לבדואים.

הנצחת החללים הבדואים

בתקופת לימודיי התיכוניים בביה"ס עירוני א' בחיפה נחשפתי לימי הזיכרון שעורכים לנופלים במערכות ישראל ואז, כל הזמן חשבתי להקים אתר הנצחה לזכר אבי. בשנת 1990 העלתי את הרעיון בפני גורמי ביטחון וממשלת ישראל וקיבלתי תשובה חיובית. בשנת 1993 חנכנו את הקמת אתר ההנצחה לזכר החללים הבדואים ליד צומת המוביל, במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל והמשפחות השכולות.

בשנת 2002 נבנה בית יד לבנים בשטח האתר במעמד ראש הממשלה אריק שרון ז"ל ושר הביטחון פואד בן אליעזר ז"ל. בשנת 2002 הוכרז על האתר כאתר הנצחה ממלכתי לזכר החללים הבדואים. בית יד לבנים משמש בית למשפחת השכול להנצחה ולעזרה. עם השנים האתר הפך לעלייה לרגל בקרב כלל תושבי המדינה.

בשנת 2005 נבחרתי להדליק משואה לרגל יום העצמאות על תרומתי להתנדבות לחברה. בשנת 2007 הוענק לי אות המופת על פעילות חברתית לטובת החברה בישראל מהמועצה הלאומית להתנדבות בישראל, על היותי דוגמא ומופת לבן משפחת השכול המוצא תעצומות הנפש לסייע לאחרים.

בד בבד עם ההתמסרות לעזרה למשפחות השכולות הבדואיות ומתן סיוע ליתומים ואלמנות, למרות האובדן האישי, היה לי חשוב להנציח את זכרו של אבי ושאר החללים הבדואים, על מנת להביא לידי ביטוי את תרומתם להקמת המדינה והשמירה על ביטחונה ולחיות בחיים משותפים בהם כל אחד יכבד את השני ללא הבדל. עם הזמן, הידע והניסיון אשר נצברו במהלך השנים, יכולתי לסייע ולעזור למשפחות ולאוכלוסיה הבדואית בכל עניין אשר התבקשתי, עד שראו בי דמות מובילה בחברה שאפשר לסמוך על העצה וההכוונה שלה בפתרון בעיה מסוימת. ההתערבות בחיי החברה הביאה לשינוי מהותי בגישת מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל ובמשרדי הממשלה וכל זאת לטובת התושבים, שיוכלו לחיות חיים טובים ומכובדים.

אחד ההישגים בפעילות הוא קיום טקס יום הזיכרון הממלכתי לחללים הבדואים ביום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל. הטקס מתקיים באנדרטה הממלכתית בהשתתפות אלפי אנשים מכלל החברה הישראלית שעומדים יחד וזוכרים את החללים הבדואים וחבריהם, אשר בזכות הקרבתם הוקמה המדינה ובכך נתנו לנו את היכולת לחיות בשלווה ושלום ולנהל אורח חיים רגיל וטוב. מלבד הטיפול בהנצחה, טיפלנו במשפחות השכולות, באלמנות וביתומים, בהורים, אחים ואחיות, גם דאגנו שיקבלו את ההטבות והמענקים להם הם זכאים. דאגנו כי בני משפחת השכול ישתלבו בחיי החברה ויזכו לטיפול ויחס הולם. במהרה יד לבנים והאתר הפך להיות הפה והשופר לבני המשפחות אשר דואג לרווחתם ולשיפור חייהם.

בשנת 1999 דאגתי להוציא בול לזכר החללים הבדואים. בשנת 1997 כתבתי ספר "לזכרם" שאוצר בדפיו סיפור חייהם ונפילתם של החללים הבדואים בהוצאת משרד הביטחון. בהמשך היה הקמת גן זיכרון לחללים שמקום קבורתם לא נודע, הקמת גן הבנים ועוד מספר רב של שינויים בחוקים ובתקנות, למען מיצוי הטיפול ושיפור השירות לבני משפחת השכול הבדואית. כיום האתר נחשב למוסד חינוכי תרבותי בעל מעמד מאחד בקרב האוכלוסייה הבדואית ולגאוות מדינת ישראל, אשר מוחזק ומתופעל על ידי בני המשפחות השכולות לתפארת המדינה. כיום אתר ההנצחה ובית יד לבנים הם מוסד חינוכי תרבותי המפיץ את צוואת הנופלים ואחוות הלוחמים. מבקרים בו עשרות אלפי מבקרים שנחשפים לפעילות המופלאה.

במצגת הבאה ניתן לראות ציוני דרך בדרכו הציבורית של סבא זיאד סעדי: 

הזוית האישית

סאם: היה לי כיף ונהניתי ממש.

זיאד: שמחתי ונהניתי מאוד בחברת נכדי.

מילון

טקס הדלקת המשואות
בכל שנה לקראת יום העצמאות מרכז ההסברה בוחר מועמדים להדלקת המשואה, הטקס מתקיים בהר הרצל.

בַּסְמֶת טַבְּעוּן
בַּסְמֶת טַבְּעוּן (בערבית: بسمة طبعون) היא מועצה מקומית בדואית במחוז הצפון בישראל. כל תושביה הם מוסלמים. (ויקיפדיה)

אנדרטת הלוחם הבדואי
אנדרטת הלוחם הבדואי נמצאת לצד כביש 77 (כביש המוביל) כקילומטר צפונית למחלף המוביל. אנדרטת הלוחם הבדואי נמצאת בתוך אתר הנצחה גדול ומטופח. באתר שתי ככרות, אחת על שם יצחק רבין והשנייה על שם אריאל שרון. עוד באתר רחבת טקסים, גן הנצחה לחללים שמקום קבורתם לא נודע ובו נמצאים סלעי בזלת שחורים המביעים צער. במרכז האתר נמצא בית יד לבנים ובו חדר הנצחה עם תמונות הנופלים ותיקי זיכרון לכל נופל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ההתנדבות למען החברה תמיד תקרב לבבות ותגרום לאושר וחיוך“

”אני בן למשפחה בדואית מפוארת וינקתי מאבי את המסורת הבדואית: בקיאות ברזי המשפט הבדואי, מנהגים וחוכמת חיים“

הקשר הרב דורי