מאגר סיפורי מורשת

שמי סופי ווילקשטיין, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם מיכאל נכדי, לו סיפרתי את סיפורי.

נולדתי בשנת 1951, לבית משפחת צינקלר, בכפר קטן בשם טרקליה במולדובה. בגיל שש עליתי לכיתה א'. הייתי תלמידה מאוד טובה בבית הספר. למרות זאת עברתי לבית ספר בעיר, יחד עם משפחתי כי היה חשוב להורים שלי שאני אלמד בבית ספר בעיר, מכיוון שהיה שם מחסור במורות והיו מעטים שסיימו את לימודיהם  בית הספר.

כבר בצעירותי רציתי להיות מורה. סיימתי לימודים בגיל 16, כי שם היו מסיימים ללמוד רק בכיתה י'. כבר בגיל 17, המנהל של בית הספר בכפר הזמין אותי לשיחה, הוא סיפר שהוא יודע שאני רוצה להיות מורה והוא אמר לי כך: "את מכירה את המחסור במורים כאן, אנו יודעים שאת אוהבת להיות מורה, אז אולי תרצי להיות מורה בבית הספר שלנו". אמרתי  למנהל: "אני לא יודעת, אני אשאל את ההורים שלי".

הגעתי הביתה הושבתי את ההורים שלי ושאלתי אותם מה הם חושבים על זה. הם אמרו לי: "זאת החלטה שלך, אנחנו נהיה איתך גם אם כן וגם אם לא" –  בחרתי שכן. שוב עברנו לכפר לימדתי שם רק שנה כי חשבתי שאני לא יודעת מספיק.

בגיל 22 התחתנתי, כבר בגיל 23 ילדתי את הבן הראשון שלי גנאדי בשנת 1974 ובשנת 1990 עלינו לארץ.

סבתא שלי כאשר הייתה ילדה בבית הספר.

הזוית האישית

מיכאל ווליקשטיין: היה מאוד מעניין לכתוב ולשמועה את הסיפור של סבתי. היא סיפרה לי שבבית הספר הייתה להם תלבושת אחידה, הם היו צריכים ללבוש בגדים אחידים. סבתא סיפרה שהיא הייתה תלמידה מאוד טובה.