מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1943, שנתיים לאחר הפרעות ביהודי בגדד.

אבי היה לוי, אך מהפחד משכנינו הערבים, שינה את שמו למרסל שויש. הורי אימי חיו בתקופה שבה פחדו מאוד מהפוגרומים והפרעות מהשכנים הערבים. הם התחבאו בכל מיני מקומות והרבה ברחו מהעיר.

יום אחד, שהערבים נכנסו לעיר, סבתא שלי מרחה על פניה כורכום, כדי שיחשבו שהיא חולה בצהבת. באותו לילה, סבתי קיבלה חום גבוהה מהפחד ולמחרת נפטרה. אימי נשארה יתומה, בת- 5 ואחותה בת- 3.

אחרי חצי שנה אביה התחתן שוב עם אישה שהייתה להם לאימא חורגת קשה ולא טובה. אימי התחתנה בגיל- 13 ואז נפרדה מאביה.

עליתי עם משפחתי לארץ – ישראל בשנת 1951 במסגרת העליה במבצע "עזרא ונחמיה". למעשה, הפרעות ביהודי בגדד עשר שנים לפני עלייתנו ארצה- הם שהביאו לצמיחתה של המחתרת הציונית  בעיראק שדאגה בסופו של דבר להעלות את יהודי עיראק לארץ ישראל מבצע "עזרא ונחמיה".

אני רוצה לספר קצת על הפרעות שהיו אז, שתדעו מה עשו לנו הערבים. המציאו לפרעות האלו את השם פרהוד.

זה קרה בשנת 1941, בחג השבועות. בפרעות האלו נרצחו הרבה מאוד יהודים, לפחות 180 יהודים ויותר מ- 2000 נפצעו. בערך 250 ילדים נהיו יתומים ורכוש רב נבזז מהיהודים. את הנרצחים קברו בקבר אחים בבגדד.

בתור ילדה למדתי בבית – ספר בית – יעקב. אני זוכרת שהיה אז תקופת – הצנע במדינה. קצת אני רוצה לספר על מה זה תקופת הצנע: דוד בן- גוריון, שהיה אז ראש הממשלה, החליט להנהיג את משטר הצנע שלפיו יחולקו מוצרים (מזון, הלבשה, הנעלה, כלי בית ורהיטים) בכמות מוגבלת ושווה לכל תושב. כי המצב הכלכלי בארץ היה אז לא טוב. את המוצרים היה אפשר לרכוש תמורת תלושים שהוקצבו לכל תושב. בשנת 1952 בוטל משטר הצנע וכולנו שמחנו מכך.

 

מבצע "עזרא ונחמיה": "מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל. המבצע נקרא על שמם של עזרא ונחמיה שהיו מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתקופת בית- שני. המבצע החל באפריל- 1950 עד 1952".

 

פרהוד: "הפרהוד הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. בפרעות נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. משמעות המילה "פרהוד" היא הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים. במהלך ההתערבות המאוחרת של הצבא לעצירת הפרעות נהרגו כמה עשרות עד כמה מאות מוסלמים ולא-יהודים אחרים. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, 10 שנים לאחר מכן". ויקיפדיה

תשע"ו