הילדות של סבתא רוזה באוזבקיסטן
חוויות ילדות של סבתא רוזה
סבתא רוזה מספרת: הלכתי לבית ספר כמו כולם. לבתי הספר שלנו לא היו שמות כמו "היובל", "שקד", "שזר" – אצלנו היה מספרים לבית הספר.
נולדתי באוזביקיסטן, גרתי בכפר קטן ואז פרצה מלחמת העולם השנייה, היה למשפחה שלנו בית קטן אז כל
המשפחה שלי, יחד אתי, ישנו בחדר אחד.
אני ואחותי נסענו
לארץ אחרת שלשם לא הגיעה המלחמה, אחותי קראו לה אלה היא נפטרה ממחלה אז נשארתי אני
לבד. אצלנו לא היה מקלחות, היו רק 5 מקלחות בכל העיר. כשהייתי קטנה אמא שלי
ואני הלכנו למקלחות ציבוריות, היתה מקלחת לבנים ולבנות בנפרד. לא היו דלתות
לסגור את המקלחות, הן היו פתוחות תמיד וכל אישה או ילדה שנכנסה מרוב שהייתה כל כך מלוכלכת ורצתה להתקלח, התביישה.
כל המשפחה שלי נשארה
במלחמה ונרצחה לצערי הרב.
התחתנתי בגיל 20 עם
גבר ששמו אלכסנדר, הוא היה בן 25. ראשונה נולדה לי אלה, ילדה יפה וחמודה עם עיניים
כחולות, אחריה נולד לי עוד בן ששמו לב ואני אוהבת אותו מכל הלב. אלה התחתנה בגיל 22
עם גבר ששמו יפים והוא בגיל 23. ולב כיום בן 21 ויש לו
חברה אבל הוא עדיין לא התחתן אז אנחנו מחכים לשנה הבאה שהוא יתחתן. אלה ילדה שלושה
ילדים: נאורה (16), רויטל (9) אלינוי (3), שלוש הבנות הנפלאות עדיין נהנות צוחקות ושמחות ואני כיום בת 61, ושרדתי את השואה ואנו
ממשיכים לקיים עוד דורות של ילדים ומשפחה.
לב ואלה
אני ומשפחתי
רוזה והמשפחה
תשע"ה, 2015
מילון
שואההשואה הייתה שורת מעשי רדיפה ורצח עם, שבוצעו לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, עוזריה ובעלי בריתה, ותכליתם הייתה השמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי.