סיפורה של סבתא ישראלה
סבתא ישראלה, סבתא שלי מצד אבא, נולדה במרוקו ושמה שם היה ג׳קלין. עלתה לארץ עם משפחתה כשהייתה בת עשרה חודשים. בהתחלה הם התגוררו במעברות שונות עד שהגיעו לבית הקבע שלהם ביהוד. בבית הספר יסודי למדה ביהוד ובתיכון בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. סבתא התגייסה לצבא, לחיל השריון, למרות שאז מאד לא היה מקובל שבנות יתגייסו לצבא. בכל זאת התגייסה, בצבא הכירה את סבא חנן, כאשר הם שירתו באותו גדוד.
היא מאד אהבה לבלות עם הנכדים והילדים שלה ובעיקר עם סבא! המקומות בהם היא גרה הם יהוד, עין צורים, שפיר , אשקלון, ואחוזת אתרוג. למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית לתואר ראשון ושני ואחר כך התחילה לעבוד בבית אבות בגדרה, לאחר מכן הקימה את מוסד ״מוריה״ בגדרה ושם התחילה לתכנן את הכפר השיקומי ״עלה נגב״ שכיום נקרא ״עדי נגב״. עמדה בראש צוות ההגוי וההקמה שלו ואף ניהלה אותו בשנים הראשונות.
היא הייתה אישה מקסימה שאהבה לעזור לאנשים בעלי מוגבלות קשה. והיא אהבה לבלות עם האחיות שלה הרבה והייתה מאד קשורה אליהן. עד שבשנת 2008 חלתה במחלת הסרטן שהשפיעה עליה מאד היא ניסתה להילחם בה בכל כוחותיה עד שבסוף בצער רב ניפטרה
הזוית האישית
הסיפור תועד במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי בביה"ס שפיר במ.א. שפיר.
מילון
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵלהוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר ב-15 בפברואר 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. כיום לומדים בבית הספר 2,050 תלמידים, והוא מוגדר ככפר נוער חקלאי. (ויקיפדיה)