מאגר סיפורי מורשת

שלום אני מנשה בורא, נולדתי בשנת 1950 בפרס. עליתי בשנת 1999 לארץ. העלייה הייתה קשה ולקח לי הרבה זמן להתרגל לחיים בארץ, אבל הייתי מאושר שאני בארץ ישראל וזכיתי לגור בה.

ההיינו חמישה אחים ואחיות. כשעליתי לארץ לא התגייסתי לצבא, הייתי בגיל מאוחר ולא קיבלו אותי לצבא, אבל השתדלתי מאוד והתאקלמתי לאט לאט. עבדתי כמורה ומשגיח כשרות. עבודה של שליחות והסתדרתי בה טוב.

עבדנו קשה בשביל לעלות לארץ, מכיוון שלא הייתה ממש אפשרות לצאת מפרס ולרוב לא נתנו לנו לעלות. שמחנו שזכינו להגשים את חלום העלייה לישראל.

כשאני מספר את סיפורי, בזמן הזה עולות לי מחשבות גם על העבר וגם על דברים שאני רוצה לעשות בעתיד. בזיכרונות העבר שלי אני ניזכר בחברים ואנשים שהיינו נפגשים  עמם הרבה וגם עם בני המשפחה והחברים, אנשים מן העבר ומתקופת הילדות שאהבתי ונהנתי איתם, להיות איתם ולבלות ולהנות. אנחנו שומרים על קשר בין העולים שעלו איתי לארץ ושומרים על חלק מהמנהגים שהיינו מקיימים בפרס אנחנו מקפידים לעשות ולהמשיך לשמור על המסורת שלנו ויחד עם זאת השתלבנו בישראל, רוב המנהגים שלנו הם כמו בארץ, מנהגי ארץ ישראל.

הזוית האישית

עדן בורא מביא את סיפורו של סבא מנשה בורא שעלה לארץ מפרס – איראן.