מאגר סיפורי מורשת

היום אספר סיפור שקרה לי לפני 45 שנה וקשור בנכדי במידה רבה.

היה זה ביום הכיפורים בשנת 1973, כאשר באמצע היום שהיה שקט מאוד התחילו פתאום להישמע קולות של מכוניות נוסעות וצופרות דבר שמעולם לא קרה לפני כן. לקח זמן לא רב עד שהבנו שפרצה מלחמה שתיקרא יותר מאוחר מלחמת יום הכיפורים.

אני כבר שירתי במילואים של אגד צליחה, יחידה שתפקידה היה להקים גשר על תעלת סואץ. עוד באותו היום גויסנו בצו חרום ומיד נסענו לחיפה אל הבסיס שבו היינו מתאמנים. לאחר יום כבר היינו בדרך לגשר שהיינו אחראים עליו שנמצא במקום מסוים בנגב. הגענו אל הגשר, הרכבנו את חלקיו על משאיות ונסענו איתם עד למרכז חצי האי סיני שהיה אז בידינו מאז מלחמת ששת הימים. הגענו לסיני לבסיס של ביר גפגפה (רפידים) ושם פרקנו את הגשר כי נאמר שבינתיים עוד לא צריך אותו והתארגנו לשמירה עליו.

במשך הימים הקרובים העלנו את הגשר פעמיים על משאיות ואפילו לקחנו אותו ונסענו עם המשאיות לכיוון תעלת סואץ שהייתה אז בידי המצרים אבל בכל פעם החזירו אותנו חזרה כי הקרבות באזור התעלה היו קשים מאוד והגשר שלנו שלא היה ממוגן היטב לא התאים להרכבה באותה עת. באחד הלילות בעוד אנו יושבים בבסיס שלנו ליד הגשר ושומרים עליו קיבלנו התראה כי קומנדו מצרי עלול לנסות ולתקוף את הגשר. מיד קיבלנו הוראה להתארגן להגנה על הגשר בצורה יותר אקטיבית. חפרנו בורות, שוחות הגנה ונכנסנו לתוכן ושכבנו בשקט כשאנחנו מנסים להאזין לקולות הלילה, עם חששות רבים שנותקף בזמן הקרוב.

אבל לי הייתה הפתעה מיוחדת בלילה הזה. בעוד אנו שוכבים כך הפעלתי בשקט בשקט את הרדיו הקטן שהיה לי, רדיו טרנזיסטור שהיה איתי בדרך כלל בשירותי המילואים לשמיעת חדשות. השעה הייתה כבר קרובה לחצות הלילה, כולם שוכבים מתוחים בכוננות גבוהה בשוחות כשברקע ישנם רעשים של כלי הנדסה כבדים. אני שומע את הרדיו בשקט שהוא צמוד לאוזן ופתאום אני שומע: בן ציון אילון נולד לך בן, לאם ולבן שלום. באותו זמן אשתי בתיה הייתה בהריון ראשון ומאז שיצאתי למלחמה לא ידעתי מה קורה לה כי לא היו לנו אמצעי קשר.

קמתי ממקומי המום ואמרתי בהתרגשות לחברים מסביבי: "אני אבא, אני אבא!" כולם בירכו אותי ומיד חזרנו לשגרת הכוננות.

מזלי שיחק לי ושבוע לאחר מכן הייתה הפוגה ואני הייתי בין הבודדים שיצאו לחופשה של 48 שעות. כך זכיתי להיות בברית של בני איתי. אחרי הברית חזרתי ליחידה, הקמנו את הגשר שלנו על תעלת סואץ ושירתי במילואים באפריקה עוד חמישה חודשים…

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.