שלוש שנים חיכינו לעליה ממרוקו לישראל
אני נולדתי בשנת 1939 בבית חולים בקזבלנקה להורים: אמא זוהרה, אבא ישראל. היינו שישה אחים ארבעה בנים ושתי בנות והשמות שלהם הם: אברהם, דני, שלום, עמרם, פורטונה ומרים. שני אחים נפטרו עמרם ושלום. כולם קבורים בישראל.
בילדות במרוקו: חגגנו את ראש השנה אכלנו: פשטידה, עוף בתנור, בשר פרוסות ותוספת אורז ,תפוח אדמה בתנור. פירות ושתייה קלה .
יום כיפור הוא יום צום פתחנו את הצום עם עוגות ותה ,אחר כך אכלנו עוף בתנור ותפוחי אדמה בתנור. בחג סוכות: אכלנו קוסקוס, בשר עוף ושעועית עם קציצות. בשמחת תורה הילדים הלכו לבית הכנסת לרקוד עם ספר תורה. בט"ו בשבט אכלנו כול מיני פירות יבשים,פירות חדשים ואחרי זה אכלנו ארוחת ערב. בחג הפסח: המנהג שלנו היה עוף עם ביצים, מצות, חרוסת, סלרי, חסה וביצה ובמרוקו יש שמונה ימים במקום שבעה ובכול ה-שמונה ימים היה אוכל חגיגי ואז מגיעה המימונה במימונה עושים מופלטה עם חמאה ודבש ולמחרת הולכים לים לפיקניק עושים על האש.
1959 עליתי מקזבלנקה לטנז'ר במרוקו. הייתי שלוש שנים בטנז'ר. שלוש שנים חיכינו לעליה לישראל. הסוכנות מימנה את הכסף לשהות בבית מלון. בית המלון היה מלא עד אפס מקום ולכן ישנו על הרצפה מחוץ למלון. אבא שלי השכיר חדר וישנו בו .עליתי אני ואח שלי לבד. ההורים נשארו בטנז'ר . מטנז'ר הם ירדו לקזבלנקה.
מילון
במימונההוא חג עממי הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא בעיקר במסורת יהדות צפון אפריקה