מאגר סיפורי מורשת

שמי קרן שמואלי לבית שׁוּס (Karen Schuss), ילידת ניו-יורק, דור רביעי בארצות הברית מצד אמי ודור שני מצד אבי, נשואה לאריה, דור שלישי במושב נהלל, נכד למייסדי המושב.

גדלתי בבית יהודי-ציוני. אימי, מָדֵלֵיין לבית כהן (Madeline) גדלה במשפחה אמריקאית יהודית-חילונית בה דיברו אנגלית בבית והייתה חברת "הדסה" כל חייה. אבי, ווֹלְטֵר שׁוּס (Walter) גדל במשפחה בעלת אורח חיים דתי בה דיברו יידיש בבית. אבי שאף לעלות לישראל ואני הגשמתי את חלומו. למרות זאת, את בת המצווה שלי לא חגגתי מאחר ולא הרגשתי צורך בזהות יהודית. אחי הצעיר אָלֵן (Allan) חגג בר מצווה ועדיין מתגורר בארצות הברית.

הוריי מדלן וולטר שוס

עד גיל 12 גרנו בסביבה יהודית מאוד, ולאחר מכן עברנו ללוֹנְג-אָיְלֵנְד במדינת ניו יורק, שם רוב האוכלוסייה הייתה קתולית ממוצא אירי. בבית הספר הציבורי בו למדתי לא היו יהודים כלל אלא קתולים. עם זאת, מעולם לא חוויתי אנטישמיות אך תמיד הרגשתי שונה, מה שגרם לי לרצות להיפגש עם נוער יהודי בני גילי. היהודים המעטים גרו בעיירות אחרות ומקום המפגש העיקרי היה בבית הכנסת, בו המבוגרים והילדים מצאו שייכות וחיי חברה יהודים. שם גם נחשפתי לתנועות הנוער היהודיות "יהודה הצעיר" ו"הדסה הצעירה" והחלטתי להצטרף כחניכה.

הקמתי והדרכתי קבוצה של "יהודה הצעיר" בבית הכנסת שלי. תנועת הנוער סיפקה מקום לפעילות חברתית, תרבותית וחינוכית באווירה יהודית-ציונית. בנוסף, תנועות הנוער והסוכנות היהודית עודדו את החניכים, ובמיוחד את המדריכים, להשתתף במשלחת לימודית לישראל, וכך מצאתי את עצמי נוסעת לראשונה בגיל 16 לביקור בן חודש וחצי עם קבוצת בני נוער יהודים אמריקאים. הביקור בארץ היה מרשים מאוד, ובגיל 18 התבקשתי על ידי נציג הסוכנות היהודית בניו-יורק להשתתף בקורס מדריכים בן שנה בארץ. למרות שהייתי רשומה ללימודי יחסים בינלאומיים בוושינגטון, בחרתי לדחות את הלימודים בשנה, להיפרד מהמשפחה לתקופה ארוכה ולנסוע לקורס בישראל.

במכון למדריכי נוער

במהלך השנה למדתי ב”מכון למדריכי חוץ-לארץ” בירושלים והתנדבתי לעבודה בקיבוץ חצרים ובחפירות ארכיאולוגיות בתל-ערד. בתקופה זו פגשתי את בן זוגי, אריה, בן מושב נהלל, שעבד כחייל משוחרר במפעלי ים המלח. בתום השנה חזרתי לארצות הברית ואחרי חצי שנה אריה הגיע. התחתנו בבית הכנסת שלי בלונג-איילנד, חזרתי לישראל עם אריה כעולה חדשה והתמקמנו בנהלל. השפה האנגלית תמיד היה חלק חשוב בחיי לכן בחרתי את לימוד האנגלית כמקצוע. במשך 25 שנים לימדתי אנגלית בבית ספר חקלאי נהלל. גם העברתי השתלמויות למורי אנגלית עבור הקונסוליה הבריטית.

בית הכנסת בבלון, ניו יורק

סוף הסיפור – משפחתנו הוקמה: אני, אריה, ארבעה ילדים ושניים-עשר נכדים, ביניהם אדם.

קוריוז: בימים אלו אחד הנכדים שלי, אחיו הבכור של אדם, נמצא בלונג איילנד במסגרת שנת שירות של הסוכנות היהודית. הוא בן 18, דחה את השירות הצבאי בשנה ונסע להדריך וללמד על ישראל ילדים ובני נוער בסביבה בה גדלתי. מאוד דומה לסיפור שלי – רק הפוך.

אריה מצד ימין, אחי וגיסתי מצד שמאל

הזוית האישית

אדם: נהניתי מאוד עם סבתא שלי. גיליתי דברים חדשים על סבתי ועל משפחתנו.

קרן: מאוד נהנתי להיפגש עם אדם ולעבוד איתו.