מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זכרונות ילדות מודחקים והגשמה בארץ

מאיה וסבתא ורה
מאיה וסבתא ורה
סיפור חייה של סבתא, מילדות מוגבלת לחיים חופשיים ומלאים בארץ

עליתי לארץ בגיל 12. מי שלא גדל במדינה קומוניסטית ולא חווה אי חופש דיבור ומחשבה – לא יבין זאת את המשמעות של ילדות במדינה קומוניסטית. גם כיום, בגילי הבוגר, הגיל השלישי, עדיין יש לי טראומות מאירועים מודחקים מילדותי.

כשביקרתי בסין הילדים אשר עונבים עניבות אדומות הזכירו לי אירוע מהילדות: כל ילד מצטיין בכיתות ג' זוכה לקבל עניבה אדומה. אחותי, צעירה ממני בשנה, הצטיינה בלימודיה אולם לא קיבלה עניבה אדומה. אמא שלנו פנתה לבית הספר כדי ליישב את חוסר הצדק. נאמר לה כי אנו רשומים לעלייה, בוגדים במדינה ולכן לא תוענק עניבה. למחרת, במסדר הבוקר (שהיה כל בוקר עם הרמת דגל המדינה) נלקחה ממני העניבה בפני כל ילדי בית הספר. כל החיים אירוע זה לא הטריד אותי, לא העסיק אותי ולא היה זכור לי, עד אשר הגעתי לסין לפני כ-20 שנה.

דברים נוספים נדחקו מתקופת הילדות, כנראה כדי לעורר זכרונות חיוביים ולשמור על שפיות.

כל חיי הבוגרים אני מתנדבת לתמיכה בקהילה, קליטת עלייה, מתן שיעורים פרטיים ובהדרכה כלכלית למשפחות שמתקשות. לנגד עיניי עומדים הוריי שעלו ארצה בגיל בוגר ועבדו בעבודת כפיים קשה כדי להעניק לנו, שלושת הילדים, חיים טובים והשכלה גבוהה.

עם עלייתנו ארצה, קיבלנו מהסוכנות דירה בנשר. למדתי בתיכון נשר, 5 יחידות במגמה ריאלית. משם המשכתי לטכניון ללימודי מתמטיקה שימושית. התפרנסתי מעבודה בהכנת חשבונות וממתן שיעורים פרטיים.

במסגרת הלימודים, הייתי בנבחרת הטכניון בג'ודו, ושם הכרתי את בן זוגי – שלמה.

מספסל הלימודים התקבלתי לעבודה בחברת אנרגיה גדולה ומשם גם פרשתי לגמלאות לאחר 31 שנות עבודה.

כפנסיונרית, אני ממשיכה להתנדב, נהנית מהמשפחה המתרחבת ובעיקר מהנכדים. אוהבת לבשל, לארח, לפגוש חברות ולהשתתף בהרצאות.

הזוית האישית

סבתא מספרת על זכרונות ילדותה המודחקים ועל חייה החופשיים בארץ ישראל.

מילון

הסוכנות
ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל.

ציטוטים

”כל חיי הבוגרים אני מתנדבת לתמיכה בקהילה, קליטת עלייה ומתן שיעורים פרטיים.“

הקשר הרב דורי