מאגר סיפורי מורשת

סבא רון גדל בקיבוץ יגור. הוא היה הנכד הראשון של הקיבוץ, והבן של הבן הראשון בקיבוץ יגור. סבא רבא שלי הדר ז"ל כבן הקיבוץ נישא לסבתא רבתא אביבה שבאה מתל אביב להיות גננת בקיבוץ.  בילדותו סבא רון עבר לגור בבאר שבע, כאקט ציוני של הוריו, לימוד וחינוך העולים החדשים שהגיעו לנגב. (סבתא רבתא אביבה כמורה וסבא הדר בענף הבנייה). כילד סבא רון היה בתנועת נוער הצופים והיה ספורטאי בענפי השחייה והריצה.

סבתא רבתא אביבה

סבא סיים לימודיו הייסודים בבאר שבע והמשיך לימודיו בבית ספר אורט ברמתיים, במגמת אלקטרוניקה במשולב עם חייל הקשר. סבא התגייס לצה”ל והתנדב לשרת בסיירת שקד, כאחראי על מערכות הקשר האלקטרוניקה והאמצעים המיוחדים של היחידה. במהלך השרות הצבאי סבא לקח חלק במלחמת ששת הימים ונלחם בגזרה הדרומית. כמו כן השתתף במרדפים ומבצעים שבהם לקחה חלק הסיירת.

עם שחרורו משרות סדיר בצה"ל, סבא המשיך לימודיו במשך ארבע שנים לתואר מהנדס חשמל ואלקטורוניקה, באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1973 נאלץ סבא להפסיק לימודיו מכיוון, שגויס למילואים עקב פרוץ מלחמת יום כיפור, ובא נטל חלק עם היחידה המיוחדת שנקראת "דוב לבן", בגזרה הדרומית. בהמשך לאחר שהיה מגוייס שמונה חודשים, סבא סיים לימודיו לתואר הנדסה. עם גמר לימודי ההנדסה סבא נסע עם חברו לטיול ארוך באירופה, ביקר בהרבה ארצות, הכיר הרבה תרבויות ואנשים, ויצר קשרים שנשמרו עד היום

סבא עבד כמהנדס וכמנהל במספר חברות. במסגרת עבודתו ייצג חברות מחוץ לארץ, וחברות מישראל בחוץ לארץ, מה שדרש נסיעות רבות לארצות שונות. בין השאר השתתף בסלון האווירי בפריז ובסינגפור, בהן הציג מצלמות ראית לילה שתוכננו ויוצרו בארץ. בהמשך חייו סבא הקים חברת הנדסה לתכנון וביצוע מערכות חשמל, פיקוד ובקרה. החברה תכננה והתקינה מערכות חימום חשמלי תת ריצפתי לבתים, למוסדות ומפעלים. סבא פרש ויצא לפנסיה לפני כשנה, ועוסק במגוון רחב של עיסוקים להנאתו. לסבא שלושה ילדים: אסף, טל וענבל, וחמישה נכדים: נועם, יהל, גיא, עומרי ונוגה.

אירועים משמעותיים בין שנים 1967-1977

סבא מספר: "במלחמת ששת הימים הייתי לוחם וטכנאי קשר באוגדה של אריק שרון, שנלחמה בגזרת תעלת סואץ בסיני. מלחמת יום כיפור תפסה אותנו בהפתעה, והטיסו אותנו בדחיפות לשארם. במקביל היה את סיום למודי התואר להנדסת חשמל. נישואים – התחתנתי עם סבתא שריד. הולדת הבן הבכור – אסף."

גלגולו של חפץ 

הבאנו שתי מכונות כתיבה ישנות מדפסות בנות תשעים שנה, והצגנו אותן בפני הקבוצה. מדפסות אלה הובאו על ידי סבא של סבא רון, בהיותו סטודנט באוניברסיטה בצרפת. אז עוד לא היו מחשבים ומדפסות. אלה שימשו האמצעי היחידי לכתיבת עבודות, מכתבים ומסמכים.

הזוית האישית

סבא רון: נהנתי מאד מעצם התהליך, ישבנו ביחד פעם בשבועו עברנו ביחד על תקופות שונות בחי. במיוחד הודגשה התקופה שבין השנים 1967-1977.שיתפנו דברים גם עם שאר הסבים והסבתות, הנכדים והנכדות שבקבוצה. במידה מסוימת חודדה ההבחנה בין תקופות הילדות הנערות והבגרות. הן מבחינת המכשור והאמצעים והן מבחינת רוח התקופה. אני מוצא כי תהליך זה מהנה מאוד וגם מלמד.

גיא: נהנתי מאוד בתהליך זה, שמעתי מסבא ולמדתי דברים חדשים שלא ידעתי קודם. היה לי כיף להיפגש אם סבא במסגרת בית הספר, להראות לו את אולם הספורט, חדר המחשבים את החצר.