מאגר סיפורי מורשת

שמי גלינה קרלובה נולדתי בשנת 1951, בעיר מוסקבה ברוסיה, עליתי לישראל בשנת 1999. אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר עליות ברמת-גן יחד עם ליאל. במהלך המפגשים ספרתי ליאל סיפורי חיי מתקופות שונות. בחרנו להעלות את הסיפור על תערוכת הוורדים.

 

כאשר הייתי בת 20 הייתי בתערוכת ורדים עם חברי בלנינגרד והרחנו ריח אלוהי. כאשר נכנסנו לאולם ראינו הרבה פרחים מדהימים בכל מיני צבעים.

 

הריחות היו דומים לריח של בושם וריח של סוכריות. לא היה אפשר לתאר את הריח, הוא לא היה דומה לשום ריח שאני הכרתי. לפעמים הוא היה דומה לבושם דולצ'ה גבנה לפעמים לבושם קלימטיס, לפעמים לריח ווניל ולפעמים הוא היה דומה לריח של עוגה. היו שם וורדים שעשו מהם תה וריבה.

 

שימושים בפרח הורד

כאשר עושים ריבה גם יש ריח שלא דומה לאף ריח. הריבה מוורדים עוזרת לכל מיני פצעים. זה מרפא מציין אפילו יתר טוב מהתרופה, אף פעם לא הרחתי ריח כזה.  

                                                                                                                                                                                                                

 העשרה

ורד: "ורד (שם מדעי: Rosa) הוא סוג פרח ממשפחת הוורדיים. הוורד מונה בין 200 ל-250 מינים, שיחים או מטפסים רב-שנתיים, קוצניים; והוא נפוץ בעשרות צבעים וגוונים שונים".

"חז"ל הכירו את הצמח בהקשר לתעשיית הבושם, לסיכה ולייצור תרופות (משנה, מעשרות ב ה; משנה, שבת יד ד). דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה לספירת הנוצרים, תיאר שימוש רפואי במין של ורד לטיפול בבעיות בקיבה, בכאבי ראש, בבעיות גניקולוגיות, במחלות עור, בפצעים, בעיניים ובחניכיים. בימי הביניים שימש הוורד בסיס להפקת מי ורדים ושמן ריחני, אשר שימשו מרכיב חשוב בתרופות רבות." ויקיפדיה

 

תשע"ו‏