מאגר סיפורי מורשת

שם הולדתי הוא תמר הלנה אשנר, הלנה על שם סבתי. כשהתחתנתי, שיניתי את שם משפחתי ל"סטולר", שם החיבה שלי הוא "תמי". נולדתי בירושלים ב 5.2.1933 למנפרד ורחל אשנר. אני בת יחידה להוריי שעלו לארץ מגרמניה ומרוסיה. בגיל שנה עברנו לנווה יעקב, ישוב מבודד צפונית לירושלים. בנווה יעקב, הדרך לבית ספרי עברה בשועפת, שהיה כפר ערבי עוין לפני מלחמת השחרור.  הוריי שכרו חדר בירושלים כדי שאוכל ללכת לבית הספר בבטחה, מאז עברתי בתים וגימנסיות כמה פעמים.

הכרתי את בעלי נח, בצבא, כששירתי בנח"ל,  הוא היה מפקד היאחזות של עולים חדשים. הוא שכנע אותי לבוא איתו ולהקים את קיבוץ "גונן", למרות שהתנועה הקיבוצית לא תמכה בכך. לאחר שנה, כשנציגים של התנועה הקיבוצית באו לראות את הקיבוץ, הם השתכנעו לתמוך בנו ולהעביר אלינו כסף. כשנח הציע לי נישואין, הסכמתי מיד, אבל התווכחנו רבות על המקום בו נחיה, נח היה נחוש לחזור למקום הולדתו, קיבוץ כנרת ואני נאלצתי לוותר. בכנרת עבדתי בכמה עבודות, ולאחר מכן במשתלה בתיכון החקלאי לשעבר "בית ירח". כשבית הספר שינה את יעודו, חזרתי לעבוד בכנרת, במתפרה.

הקמתי משפחה עם נח, שלושה ילדים, בן אחד ושתי בנות, שנים עשר נכדים ושני נינים. אני נפגשת עם נכדיי בארוחות שישי, בדרך כלל עם בני, אשתו וילדיו,בני המשפחה שגרים בכנרת קרוב אליי. כשיצאתי לגמלאות, התחלתי ללכת בכל בוקר לפעילויות של גיל הזה"ב,  ואני משתתפת בכל מיני חוגים שבחרתי.

הדבר שהכי חשוב לי בחיים הוא ליהנות מהמשפחה ומהעבודה.

חזרות לחג העלייה בקיבוץ בגונן

התמונה צולמה בשנת 1953, בקיבוץ גונן. הדמויות בתמונה הן חברים וחברות במקהלה שהשתתפתי בה בקיבוץ, בחזרות לחג העלייה. חג שבו חגגנו את הקמת הקיבוץ בכל שנה. בתקופה זו בקיבוץ, הייתה אווירה של שותפות ואחדות, לישראל לא היו שטחים רבים, ומול קיבוץ גונן הייתה עמדה של הצבא הסורי.

משתלת "בית ירח"

התמונה צולמה במשתלת "בית ירח", בית הספר, תיכון חקלאי לשעבר, בעמק הירדן, שם הדרכתי במשתלה. במגמה החקלאית של בית ירח, עבדו במשתלה, שם שתלו צמחים כגון: גפן, ורד וצמחי נוי. לשתול את הוורדים הייתה עבודה לא פשוטה, תחילה הייינו צריכים לשתול ייחורים של ורד בר, ולאחר שהייחורים השתרשו, נדרשנו לזחול על הרצפה, כדי להרכיב אותם הרכבת עין, ולאחר שההרכבה נקלטה, גזמנו את הענפים של ורד הבר מכיוון שפרחיו היו לא רצויים בשלב זה, בגידול הורד. בחורף, כשהפרחים פרחו, גזמנו אותם והוצאנו אותם למכירה.  עבדתי בבית ירח יותר מ 20 שנה, ותמונה זו היא היחידה שיש לי מעבודתי במשתלה, ולכן התמונה מאוד חשובה לי.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר כנרת, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה גיתית פרץ מנואל.