מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב בשנת תש"י בת בכורה להורי צבי ורבקה אונסדורפר.

היו לי שני אחים נוספים, חוי והלל. גדלנו בבית צנוע מלא חסד. אמי ז"ל הייתה חברה בהרבה ארגוני חסד הועד למען החייל ועוד… הרבה מעשים שלה נעשו בצנעה, ולחלקם התוודענו רק לאחר מותה. אבי ז"ל היה בנו של הרב הלל אונסדורפר ז"ל רב ציוני בעיירת לושונץ ששלח את בנו הגדול לארץ ישראל וקיווה לשלוח לפני השואה האיומה את שאר ילדיו אלא שלא עלה בידו, וחלקם נספו בשואה. דודתי ספרה לנו שהיא זוכרת את אמה, סבתי, אורזת לבנה את המזודה וכל בגד היה עטוף בדמעות, כי היא הרגישה שזו פרידה ממנו.עד היום שמורים בביתי מכתבים שאבי קבל מאביו ומאמו. צרפנו תמונה של אחד מהם:

לפני מספר שנים, בני דודים בארצות הברית היו באירוע משפחתי, ושם פגשו אדם שאמר לבן דודי שהוא היה יחד עם סבי ז"ל בשואה ברגעו האחרונים ואפילו הביא אותו לקבר. בן דודי שאב ממנו את כל הפרטים, וחבורה שלמה מהמשפחה נסעה למקום הקבר, ואמרו שם קדיש ופרקי תהילים.

סבתי מצד אמי  חוה רבינובץ היתה ילידת ירושלים שפגשה את בחיר ליבה סבי חיים צנגר בגרמניה שם התחתנו ונולדו להם שתי בנות דודתי שרה כיום בת 98 ואמי שנפטרה לפני כ-30 שנה. בשנת 1933 שאמי היתה  בת 10 הם עלו לארץ ישראל סבי היה מורה בסמינר למורים בפרנקפורט ואחד התלמידים שלו היה דוקטור יוסף בורג ז"ל שכל ימיו אמר שכל ידיעותיו בזכות סבי, הורי דיברו איתנו בעברית וחינכו אותנו לאהבת הארץ ולא במקרה אני ומשפחתי משמונה המשפחות הראשונות בשילה, ובתי השנייה יעל היא הבת הראשונה שנולדה בשילה. הורי היו ממקימי היישוב נווה צוף, לאחר מספר חודשים  חזרו לביתם בתל אביב (שאר הסיפור מסופר בספר הזכרונות לנווה נוף).

אחי ז"ל לחם במלחמת יום הכיפורים במוצב המזח בתעלה. לאחר שבוע של לחימה עברו לשבי במצרים בחסות הצלב האדום  אחי לקח את ספר התורה לשבי. כל הקורות אותו נכתב בספר הלל ממוצב המזח. אחותי ומשפחתה גרים בישוב עופרה וכיום היא סגנית מנהלת בביה"ס אהל שילה בנות. לאחר מלחמת יום כיפור התחתנתי עם מולי ז"ל ונולדו לנו חמישה ילדים.

הזוית האישית

איתן ונעם תיעדו את סיפור משפחתה של חנה הופבאור, סיפור על גבורה ומעשי חסד, מסירות והתיישבות בארץ ישראל.

סיפורה של חנה