מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאל אבידן השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא יצחק דב אהרוני. סבא נולד בתל אביב בשנת 1935 והוא חלק עימי את סיפורו וזכרותיו מתקופת ילדותו.

סבא יצחק מספר:

"נולדתי בשנת 1945 בתל אביב, חייתי בתקופת הצנע, היה לנו קשה אבל בגלל שכולם היו עניים אז לא הרגשנו שונה ובגלל שלא היה אף אחד עמיד לא ידענו מה זה שיש לך הרבה כסף. אבא שלי היה דתי, אבל הוא לא כפה עלינו עלינו את הדת ואמא שלי הייתה מסורתית, אבל בגלל שההורים היו קשיי יום אז היינו יותר ברחובות וגדלנו ברחוב.

אני זוכר איך חגגנו את פסח, היה ליל סדר והבית היה כשר ועשינו ביעור חמץ. אני גדלתי בתל אביב ברחוב דיזינגוף, גרנו 5 נפשות בחדר ליד מגרש כדורסל וכל היום שיחקתי שם כדורגל וכדורסל. אחר כך עברנו לפרישמן. למדתי בכמה בתי ספר: בית ספר עממי "תל נורדוי", "קיבוץ גבעת חיים", "אורט", אוניברסיטת תל- אביב (כלכלה) ואניברסיטת בר- אילן (ראיית חשבון).

בילדותי הייתי תלמיד שובב ולא טוב. אני חושב שלא הייתי תלמיד טוב באשמתי אבל אני מאשים גם את המורים כי אם הם היו שמים לב אלי ומתייחסים אלי כאל ילד רגיל שיש לו קשיים אז הייתי יכול להיות תלמיד יותר טוב וגם יש לזה הצדקה כי היה באותו הזמן מורה להיסטוריה אחד שקראו לו בריו והוא היחיד שהתייחס אלי כמו בן אדם ובזכותו עד היום אני אוהב היסטוריה. אם המורים היו מתייחסים למצב הכלכלי והחברתי שלי הייתי יכול להיות תלמיד טוב.

מה שגרם לי לשנות את תפיסת החיים שלי לגבי לימודים זה שירתתי בצבא, לקראת סיום הצבא בשנה האחרונה הייתי מתחמן הכל כדי לקבל חופשות, אז מישהו אמר לי שעם עושים בחינות מוקדמות על כל בחינה מקבלים יום חופש אז אני הלכתי ועשיתי את הבחינות בלי ללמוד ועברתי 5 בחינות מוקדמות מתוך 7. אז רק הבנתי שיש לי יכולות גבוהות, אם הייתי לומד הייתי מגיע להישגים יותר גבוהים בבחינות ואז הבנתי כמה חשוב זה ללמוד.

החברים שהיו לי היו ילדים כמוני שובבים, היינו חבורה של ילדים מאוד שובבים כל היום היינו משחקים כדורגל במקום ללמוד, הולכים לים ומתפלחים לבתי קולנוע. כמו שאמרתי חיינו בעוני, עוני מרוד וכמו כל הילדים אהבתי ממתקים.

בחבורה שלנו עשינו אחד לשני "קטעים" (מתיחות) יום אחד ילד שובב שהיה בחבורה שלי אומר בוא גגה אני רוצה להזמין אותך שתאכל שוקולדים ובפלות ועוד דברים טובים. אנחנו נכנסים לקיוסק והוא אומר לי תאכל מה שבא לך אני אשלם עליך. ופתאום הוא ברח ואני עם שוקולדים ובפלות בפה ולא היה לי כסף לשלם אז גם אני נאלצתי לברוח.

נשאר לי רק חבר אחד מהחבורה: אברהם אגוז, אבל עם רוב החברים אין לי קשר איתם והם המשיכו לא ללמוד, אבל אני התהפכתי והתחלתי ללמוד ועד היום אני יושב וקורא ולומד. הייתי בחייל רפואה ואחר כך בחייל השיריון, השתתפתי בשלוש מלחמות ישראל: מלחמת ששת הימים ב-67, בשנת 1973מלחמת יום כיפור בשנת 1982 מלחמת שלום הגליל – ועשיתי מילואים 28 שנים.

הזוית האישית

אריאל אבידן השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא יצחק דב אהרוני.  אריאל מביא את תיעוד סיפור ילדותו של סבא יצחק שנולד בתל אביב בשנת 1935.