מאגר סיפורי מורשת

סבתא רחל היא אמא של אמא שלי. היא נולדה בישראל בשנת 1957 בבית יולדות ברחוב יעקב ברחובות. יש לה 7 אחיות והיא האחות הבכורה. סבתא גדלה ב"קרית משה", ברחובות, בזמנו המקום נקרא "זרנוגה".

"זרנוגה", היה יישוב יהודי, מתקופת המשנה והתלמוד הערבים קראו לו זרנוקה הוא נקרא כך, כי בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, 10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה. הכפר נכבש במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, פונה וננטש.

סבתא למדה בבית ספר יסודי "תושיה" לאחר מכן, למדה בתיכון בבית הספר "תד"ע" (תיכון, דתי עירוני). בתקופה הזו עדיין לא היה טלוויזה ומחשבים וגם לא היה מקררים כמו היום, לכן סבתא מספרת שהיה אדם שנסע ומכר קרח, גם לא היו מזגנים ולכן היינו קונים נפט ותנוריי חורף. כמו כן, היה  חלבן שמביא חלב הביתה.

לאבא של סבתא קראו אריה (לייב). הוא היה ניצול שואה. הגיע לישראל בשנת 1948. אבא שלי סיפר לי שהגרמנים בזמנו עשו עליו ניסויים בכך שיד ימין שלו נשארה בגודל של גיל 14. לאבא שלי הייתה מאפייה והוא היה הולך כל יום לחלק בשכונה את הלחם במכולות.

אמא של סבתא גדלה ברומניה בשנת 1950. היא עלתה לישראל וגרה עם משפחתה באושיות. שם משפחתה לפניי הנישואים היה ליבוביץ.

אבא שלי עלה לישראל בשנת 1948 ובא לגור בזרנוגה בבית מאד ישן, באזור לא היו כבישים סלולים והכל היה אדמת כורכר. לאט לאט  שיפצו את הבית וסללו כבישים. לאט לאט התחילו להגיע עוד אנשים לאכלס את המקום.

ההורים שלי הכירו והתחתנו ברחובות באולמי "סבו", בשנת 1955. נולדו להם 7 בנות ואני האחות הבכורה.

ההורים של סבא עלו לישראל מתימן ב- 1950. הם התיישבו במעברה בשכונת אפרים ברחובות. אמא של סבא שלי ז"ל עבדה עם סבתא של אמא שלי בגלידות "פלדמן" שנקראו פלקו, ושם הם הכירו אחת את השנייה.

בזמן שסבתא למדה בבית ספר תד"ע היו לה המון חברות. אחת הבנות עשתה מסיבת יום הולדת והזמינה את סבתא  למסיבה שם סבתא פגשה את סבא, סבא הזמין את סבתא לסרט ברחובות בקולנוע "הדר" הם בילו ביחד סבתא היתה בת 16 לאחר בערך שנה שהיו ביחד סבא הפתיע את סבתא וביקש את ידה מהוריה, ההורים של סבתא שמחו מאוד, סבתא שמחה מאוד. הם התחתנו בסיום מלחמת יום כיפור בשנת 1974, באולמי "סמדר", ברחובות, החתונה היתה מלאה באנשים וחברים, מוסיקה ריקודים.

נולדו להם 3 ילדים. וביניהם אמא שלי.

זכרונות ילדות

בפורים היינו יוצאים לרחובות ברחובות והייתה תהלוכה והילדים היו מחופשים. היינו הולכים לתחרות תחפושות שהייתה בהיכל התרבות ברחובות. חילקנו משלוחי מנות. השכנים והחברים היו מתלהבים מהתחפושות המיוחדות שלנו.

שבוע לפני פסח יצאנו לחופשה מהלימודים התחלנו לנקות את הבית, ניקיון כללי ויסודי, כדי שהכל יהיה נקי ומסודר לפסח לדוגמא: צבענו את הבית, ניקנו את המקרר, תנור, שטיחים, קנינו בגדים חדשים. אמא שלי הייתה נוסעת באוטובוס לשוק כדי לקנות את כל המצרכים הנדרשים לליל  בסדר.

בערב פסח התכנסו כל המשפחה שזה סבי סבתי, הוריי, שבעת אחיותיי ואני, לבשנו את הבגדים החדשים, הלכנו לבית הכנסת וחזרנו ישבנו לשולחן החג, קראנו את ההגדה של פסח, שרנו שירי החג, כאשר השולחן מלא בכל טוב.  הילדים היו צריכים לשאול "מה נשתנה הלילה הזה".

סבא שלי היה מספר שליל הסדר פירושו הלילה שבו אנו מספרים את סדר האירועים שקרו לעם ישראל מאז שירדו למצריים, שנים עשר בניו של יעקוב ומשפחותיהם, ועד ליציאתם ממצריים והיותם לעם. שתי המצוות המרכזיות בליל הסדר הן אכילת מצה וסיפור יציאת מיצריים, ושתיהן מהתורה. הלילה הראשון של פסח (ובחוץ לארץ בגרמניה גם הליל הסדר השני) חייבים לאכול מצה "כזית". שהיא כמות של עשרים וחמישה גרם של זית. וקוראים ב"הגדה של פסח" שחיברו חכמים.

אבא שלי שהוא כמובן ראש המשפחה, ומנהל את הסדר כשהוא יושב בראש השולחן. אמא שלי הניחה על כסאו כר גדול ורך, המאפשר ישיבה נוחה. הוא פתח בקידוש על היין – כוס ראשונה מתוך ארבע הכוסות. בשעה מאוחרת מאד, בסוף קריאת ההגדה, היינו שרים אחד מי יודע, למרות שרוב הילדים שבניינו כבר נרדמו.

הזוית האישית

מתעד: היה לי כיף ולמדתי דברים חדשים על סבתא.

מספר: למדתי דברים חדשים שלא ידעתי.